Matthew 20
1 For the kingdom of heaven is like a man, the lord of a house, who went out, at dawn of day, to hire laborers for his vineyard.
| ”מלכות השמים דומה לאיכר שיצא השכם בבוקר לשכור פועלים לעבוד בכרמו“, המשיך ישוע. |
2 And he contracted with the labors for a denarius a day: and sent them into his vineyard.
| האיכר הבטיח לפועלים 100 שקלים תמורת יום עבודה, ושלח אותם אל הכרם. |
3 And he went out at the third hour, and saw others standing idle in the market-place:
| ”כעבור שעתיים עבר האיכר ליד כיכר השוק וראה כמה אנשים ממתינים לעבודה. |
4 and he said to them, Go ye also into my vineyard, and what is right I will give you;
| הוא שלח גם אותם אל הכרם, והבטיח לשלם להם שכר צודק בסוף היום. |
5 and they went. And again he went out at the sixth and ninth hours, and did the same.
| ”בצהריים, וכן גם בשעה שלוש אחר־הצהריים, שלח האיכר פועלים נוספים אל הכרם. |
6 And about the eleventh hour, he went out and found others who were standing and idle; and he said to them: Why stand ye all the day, and are idle?
| ”בשעה חמש לפנות ערב שוב יצא העירה וראה גברים אחדים מסתובבים בחוסר מעש.’מדוע התבטלתם כל היום?‘שאל אותם. |
7 They say to him, Because no one hath hired us. He saith to them: Go ye also into the vineyard; and what is right ye shall receive.
| ’משום שאיש לא שכר אותנו‘, השיבו.”’לכו גם אתם אל כרמי והצטרפו אל הפועלים האחרים‘, אמר להם האיכר. |
8 And when it was evening, the lord of the vineyard said to his steward: Call the laborers, and give them their wages; and commence with the last, and proceed to the first.
| בערב ביקש האיכר ממנהל העבודה לשלם לפועלים את שכרם, החל באחרונים וכלה בראשונים. |
9 And those of the eleventh hour came, and received each a denarius.
| כל אחד מהפועלים שנשכרו בשעה חמש קיבל 100 שקלים. |
10 And when the first came, they supposed they should receive more; but they also received each a denarius.
| בהגיע תורם של הפועלים שנשכרו מוקדם יותר הם ציפו לקבל הרבה יותר, אולם גם הם קיבלו 100 שקלים כל אחד. |
11 And when they received it, they murmured against the lord of the house,
| ”הפועלים הראשונים כעסו:’האנשים האלה עבדו שעה אחת בלבד, ואתה שילמת להם אותו שכר ששילמת לנו, למרות שאנחנו עבדנו כל היום בשמש הלוהטת!‘ |
12 and said: These last have labored but one hour, and thou hast made them equal with us who have borne the burden of the day and the heat of it.
13 But he answered, and said to one of them: My friend, I do thee no injustice: was it not for a denarius that thou didst contract with me?
| ”’ידידי‘, ענה האיכר לאחד מהם,’לא גרמתי לך שום עוול! האם לא הסכמנו מראש שתעבוד כל היום תמורת 100 שקלים? |
14 Take what belongeth to thee, and go: for I am disposed to give to this last, as to thee.
| קח את הכסף ולך לשלום. ברצוני לשלם שכר שווה לכולם; |
15 Is it not lawful for me, to do what I please with what belongeth to me; or is thy eye evil, because I am good?
| האם לא מותר לי לעשות מה שאני רוצה עם הכסף שלי? האם אסור לי לתת את כספי למי שארצה? האם עליך להתרגז על טוב לבי?‘ |
16 Thus the last shall be first, and the first last: for the called are many, but the chosen are few.
| כך האחרונים יהיו ראשונים, והראשונים – אחרונים.“ |
17 And Jesus was about to go up to Jerusalem: and he took his twelve disciples aside, on the way, and said to them:
| כשהיה ישוע בדרכו לירושלים, הוא אסף סביבו את שנים־עשר תלמידיו |
18 Behold we are going to Jerusalem; and the Son of man will be delivered up to the chief priests and to the Scribes, and they will condemn him to death.
| ודיבר איתם על הצפוי לו בירושלים:”מישהו יסגיר אותי לידי ראשי הכוהנים ולסופרים. הם ידונו אותי למוות |
19 And they will deliver him over to the Gentiles: and they will mock him, and will scourge him, and will crucify him; and the third day, he will arise.
| וימסרו אותי לידי הרומאים, אשר ילעגו לי ויצלבו אותי. אולם ביום השלישי אקום לתחייה.“ |
20 Then came, to him the mother of Zebedee's children, she and her sons; and she worshipped him, and asked something from him.
| לאחר מכן הביאה אמם של יעקב ויוחנן בני זבדי את בניה לפני ישוע וביקשה טובה. |
21 And he said to her, What desirest thou? She said to him: Say, that these my two sons shall sit, the one on thy right hand and the other on thy left, in thy kingdom.
| ”מה בקשתך?“שאל ישוע.”הבטח לי שבמלכותך ישבו שני בני אחד לימינך ואחד לשמאלך“, ביקשה האם. |
22 Jesus answered and said: Ye know not what ye ask for. Can ye drink of the cup, of which I am to drink? or be baptized with the baptism, that I am baptized with? They say to him: We can.
| אולם ישוע אמר לה:”את לא יודעת מה את מבקשת!“הוא פנה אל יעקב ויוחנן ושאל אותם:”האם תוכלו לשתות מהכוס שאני חייב לשתות?“”כן, בהחלט“, השיבו. |
23 He saith to them: Ye will indeed drink of my cup, and will be baptized with the baptism that I am baptized with: but that ye should sit on my right hand and on my left, is not mine to give, except to those for whom it is prepared by my Father.
| ”אתם באמת תשתו ממנה, “אמר להם ישוע,”ובכל זאת אין לי את הזכות לומר מי יישב לימיני ולשמאלי. מקומות אלה שמורים לאנשים שאבי בוחר בהם.“ |
24 And when the ten heard it, they were angry against the two brothers.
| כששמעו שאר התלמידים מה שביקשו יעקב ויוחנן, הם כעסו עליהם מאוד. |
25 And Jesus called them, and said to them: Ye know that the princes of the nations are their lords, and their great men exercise authority over them.
| לכן ישוע קיבץ סביבו את התלמידים ואמר:”אתם הרי יודעים שמנהיגי הגויים רודים בנתיניהם, ומעניקים כוח וסמכות למי שהם רוצים. |
26 Not so shall it be among you. But whoever among you desireth to be great, let him be to you, a ministerer:
| אבל אצלכם יהא המצב שונה; מי שרוצה להיות מנהיג ביניכם חייב להיות לכם למשרת, |
27 and whoever among you desireth to be first, let him be your servant:
| ומי שרוצה לעמוד בראש חייב לשרת אתכם כעבד. |
28 even as the Son of man came, not to be served, but to serve; and to give his life a ransom for many.
| עליכם לנהוג כמוני, כי אני, בן־האדם, לא באתי לכאן כדי שישרתו אותי, אלא כדי לשרת אחרים ולתת את חיי כופר בעד רבים.“ |
29 And as Jesus passed out of Jericho, a great multitude followed him.
| כשיצאו ישוע ותלמידיו מיריחו הלך אחריהם קהל גדול. |
30 And lo, two blind men were sitting by the way side. And when they heard that Jesus was passing, they called out, and said: Have compassion on us, my Lord, thou son of David!
| שני עיוורים שישבו בצד הדרך שמעו כי ישוע עומד לעבור בדרך ההיא, ולכן החלו לצעוק:”אדוננו, בן־דוד, אנא, רחם עלינו!“ |
31 And the multitudes rebuked them, that they might be silent. But they raised their voice the more, and said: Our Lord, have compassion on us, thou son of David.
| ההמון גער בהם, אך העיוורים הגבירו את צעקותיהם:”אדוננו, בן־דוד, אנא, רחם עלינו!“ |
32 And Jesus stopped, and called them, and said: What wish ye, that I should do for you?
| כשהגיע ישוע למקום שבו ישבו העיוורים, עצר לרגע ושאל אותם:”מה אתם רוצים שאעשה למענכם?“ |
33 They said to him: Our Lord, that our eyes may be opened.
| ”אדוננו, אנחנו רוצים לראות“, התחננו העיוורים. |
34 And he had compassion on them, and touched their eyes: and immediately their eyes were opened, and they followed him.
| ישוע נמלא רחמים ונגע בעיניהם. מיד יכלו השניים לראות, והלכו אחרי ישוע. |
