< Mark 14 >

1 And after two days, was the passover of unleavened cakes. And the chief priests and the Scribes sought how they might take him by stratagem, and kill him.
יומיים לפני חג הפסח עדיין חיפשו ראשי הכוהנים וכמה ממנהיגי היהודים הזדמנות מתאימה לאסור את ישוע ולהוציאו להורג.
2 But they said: Not on the festival, lest there be commotion among the people.
”איננו יכולים לעצור אותו בפסח, “אמרו לעצמם,”מפני שהעם יעורר מהומות.“
3 And when he was at Bethany in the house of Simon the leper, as he reclined, a woman came having an alabaster box of precious ointment of spikenard, of great price; and she opened and poured upon the head of Jesus.
באותו זמן היה ישוע בבית־עניה, בביתו של שמעון המצורע. בשעת ארוחת הערב הופיעה אישה אחת עם פחית קטנה מלאה בשמן זך יקר מאוד. האישה הסירה את המכסה ויצקה את השמן על ראשו של ישוע.
4 And there were certain of the disciples, who were dissatisfied among themselves, and said: Why was this waste of the ointment?
אחדים מן המסובים התמרמרו בינם לבין עצמם על”הבזבוז“, כלשונם.”מדוע את מבזבזת את השמן היקר הזה?“התלוננו.”יכולת למכור אותו ברווח, ואת הכסף לתת לעניים.“
5 For it might have been sold for more than three hundred denarii, and been given to the poor. And they were indignant at her.
6 But Jesus said: Let her alone; why trouble ye her? She hath done an excellent act towards me.
”הניחו לה!“נחלץ ישוע להגנתה.”מדוע אתם מציקים לה? הלא היא עשתה מעשה טוב.
7 For the poor ye have always with you; and when ye please, ye can do them kind offices: but I am not always with you.
העניים הנזקקים לעזרה נמצאים אתכם תמיד, ואתם יכולים לעזור להם בכל זמן שתרצו בכך, ואילו אני לא אשאר אתכם עוד זמן רב.
8 What was in her power, she hath done; and by anticipation, hath perfumed my body, as if for burial.
היא עשתה מה שיכלה; היא משחה את גופי בשמן לפני קבורתי.
9 Verily I say to you, That wherever this my gospel shall be proclaimed, in all the world, this also which she hath done shall be told in memory of her.
”אני אומר לכם: בכל מקום שבו תוכרז הבשורה, תיזכר גם האישה הזאת, בזכות המעשה שעשתה.“
10 And Judas Iscariot, one of the twelve, went to the chief priests, in order to betray Jesus to them.
לאחר מכן הלך יהודה איש־קריות, תלמידו של ישוע, אל ראשי הכוהנים כדי לתכנן את הסגרתו של ישוע.
11 And when they heard him, they rejoiced; and they promised to give him money. And he sought for opportunity to betray him.
ראשי הכוהנים התלהבו ושמחו על כך שיהודה החליט להסגיר את ישוע, והבטיחו לתת לו כסף.
12 And on the first day of unleavened cakes, on which the Jews slay the passover, his disciples said to him: Where wilt thou that we go, and prepare for thee to eat the passover?
ביום הראשון של חג הפסח, שבו הקריבו את זבח הפסח, שאלו התלמידים את ישוע היכן ברצונו לערוך את הסדר.
13 And he sent two of his disciples, and said to them: Go ye to the city, and behold, there will meet you a man bearing a pitcher of water. Go ye after him,
ישוע שלח שניים מתלמידיו לירושלים, כדי לערוך את ההכנות הדרושות, ואמר:”כשתלכו העירה יבוא לקראתכם אדם ובידו כד מים. לכו אחריו,
14 and where he entereth in, say ye to the lord of the house: Our Rabbi saith, Where is the place of refreshment, in which I may eat the passover with my disciples?
היכנסו אל הבית שאליו ייכנס ואמרו לבעל הבית:’רבנו שלח אותנו לראות את החדר שהכנת בשביל הסדר‘.
15 And lo, he will show you a large upper room, furnished and prepared: there make ready for us.
הוא יוביל אתכם לחדר גדול שהכין למעננו בקומה השנייה, ושם תכינו את הסדר.“
16 And his disciples went, and entered the city, and found as he had told them: and they made ready the passover.
כשהגיעו השניים העירה הכול התרחש בדיוק כפי שאמר להם ישוע, והם הכינו את הסדר.
17 And when it was evening, he came with his twelve.
ישוע ושאר התלמידים הגיעו לשם בערב.
18 And as they reclined and ate, Jesus said: Verily I say to you, That one of you that eateth with me, will betray me.
כשישבו לאכול בשולחן פתח ישוע ואמר:”אמת אני אומר לכם, אחד מכם היושב עכשיו בינינו ואוכל איתנו יבגוד בי ויסגיר אותי.“
19 And they began to be distressed. And they said to him, one by one, Is it I?
התלמידים נמלאו צער רב, ושאלו:”האם זה יהיה אני?“
20 And he said to them: It is one of the twelve that dippeth with me in the dish.
”אחד מבין השנים־עשר שיטבול איתי את הלחם“, השיב ישוע.
21 And the Son of man goeth, as it is written of him: but woe to that man, by whom the Son of man is betrayed. Better would it have been for that man, if he had not been born.
”בן־האדם הולך למות כפי שכתוב שצריך לקרות, אולם אני אומר לכם: אוי לו לאיש שיסגיר אותו; מוטב שלא היה נולד בכלל!“
22 And as they were eating, Jesus took bread, and blessed, and brake, and gave to them, and said to them: Take; this is my body.
בעת הסעודה הוא לקח לחם (מצה), ברך עליו ופרס אותו לפרוסות. הוא הגיש את הפרוסות לתלמידיו ואמר:”קחו, זהו גופי.“
23 And he took the cup, and gave thanks, and blessed, and gave to them. And they all drank of it.
לאחר מכן לקח ישוע כוס יין, ברך, הגיש לתלמידיו וכולם שתו ממנה.
24 And he said to them: This is my blood of the new testament, which is shed in behalf of many.
”זהו דמי הנשפך למען רבים, דם הברית“, המשיך ישוע.
25 Verily I say to you, That I will not drink again of the product of the vine, until the day in which I shall drink it anew in the kingdom of God.
”ואני אומר לכם שלא אשתה עוד יין עד היום שבו אשתה יין חדש במלכות האלוהים.“
26 And they sang praise, and went out to the mount of Olives.
כל הנוכחים שרו מזמורי תהלים, ולאחר מכן הלכו להר הזיתים.
27 And Jesus said to them: All of you will this night be stumbled in me: for it is written, " I will smite the shepherd, and his sheep will be scattered."
”כולכם תעזבו אותי, “אמר ישוע לתלמידיו,”והרי כתוב:’אכה את הרעה ותפוצין הצאן‘.
28 And when I am risen, I will precede you into Galilee.
אולם לאחר שאקום לתחייה אלך לגליל ואפגוש אתכם שם.“
29 And Cephas said to him: Though they all should be stumbled, yet I will not be.
”יקרה מה שיקרה, “קרא פטרוס,”אני לעולם לא אעזוב אותך!“
30 Jesus said to him: Verily I say to thee, That this day, on this night, before the cock shall crow twice, thou wilt thrice deny me.
”דע לך, פטרוס, “אמר ישוע,”עד מחר בבוקר, לפני שיקרא התרנגול, אתה תתכחש לי שלוש פעמים.“
31 And he said, in addition: If I were to die with thee, I will not deny thee, my Lord. And like him, spake all the disciples.
”אני לעולם לא אתכחש לך, אפילו אם יהיה עלי למות יחד אתך!“נשבע פטרוס, וכל האחרים גם אמרו כך.
32 And they came to the place called Gethsemane; and he said to his disciples, Sit ye here, while I pray.
הם הגיעו לחורשת עצי־זית הנקראת”גת־שמני“, וישוע אמר לתלמידיו:”חכו לי כאן עד שאחזור. אני הולך להתפלל.“
33 And he took with him Cephas and James and John, and began to be gloomy and distressed.
הוא לקח איתו את פטרוס, יעקב ויוחנן, ולפתע נמלא חרדה ומועקה מפני העומד לבוא עליו.
34 And he said to them: My soul hath anguish, even to death. Wait for me here, and be watchful.
”אני מתייסר עד מוות!“אמר להם ישוע.”חכו כאן… הישארו ערים….“
35 And he advanced a little, and fell upon the ground, and prayed that, if it were possible, the hour might pass from him.
הוא התרחק מהם מעט, כרע ברך על האדמה והתפלל שאלוהים יוותר לו על העומד לקרות לו, אם אכן אפשרי.
36 And he said: Father, my Father, thou canst do all things. Let this cup pass from me. Yet not my pleasure, but thine.
”אבא, “קרא ישוע,”אתה כל יכול. אנא, הרחק ממני את כוס הייסורים. אולם לא כרצוני כי אם רצונך ייעשה!“
37 And he came and found them sleeping. And he said to Cephas: Sleepest thou, Simon? Couldst thou not watch with me one hour?
לאחר מכן הוא חזר אל שלושת התלמידים ומצא אותם ישנים.”שמעון, “קרא ישוע לפטרוס,”אתה ישן? האם לא יכולת להישאר ער שעה אחת בלבד?
38 Watch and pray, lest ye enter into temptation. The spirit is willing and ready, but the body is weak.
עמדו על המשמר והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון. אני יודע שהרוח אכן רוצה, אבל גופכם חלש כל־כך!“
39 And he went again and prayed, speaking the same language.
ישוע הלך להתפלל שוב, וחזר על תחינתו לפני אלוהים.
40 And returning he came again and found them sleeping, for their eyes were heavy. And they knew not what to say to him.
הוא חזר אל תלמידיו, וגם הפעם מצא אותם ישנים, כי עיניהם היו כבדות. הם לא ידעו כיצד לתרץ את הדבר.
41 And he came the third time, and said to them: Sleep on now, and take rest. The end is near; the hour is come; and lo, the Son of man is betrayed into the hands of sinners.
כשחזר אליהם ישוע בפעם השלישית הוא קרא:”קומו! ישנתם מספיק? הגיעה השעה שבן־האדם יימסר לידי אנשים חוטאים.
42 Arise ye; let us go. Lo, he that betrayeth me is at hand.
קומו, הבה נלך מכאן. הביטו, הנה מתקרב האיש שיסגיר אותי.“
43 And while he was yet speaking, Judas Iscariot, one of the twelve, arrived, and much people, with swords and clubs, from before the chief priests and Scribes and Elders
לפני שהספיק ישוע לסיים את דבריו הגיע למקום יהודה, אחד משנים־עשר התלמידים, ואיתו המון שנשלח מטעם ראשי הכוהנים והסופרים והזקנים. כולם היו מצוידים בחרבות ובמקלות.
44 And the traitor who betrayed him, had given them a sign, and said: He whom I shall kiss is the man. Seize promptly, and lead him away
יהודה תיאם איתם מראש ואמר:”אני אגש לישוע ואנשק אותו, כדי שתדעו מיהו ותוכלו לתפוס אותו ולהוביל אותו בלוית משמר.“
45 And immediately he came up, and said to him: Rabbi, Rabbi; and kissed him.
יהודה ניגש אליו.”רבי!“קרא יהודה כשהוא מחבק ומנשק אותו.
46 And they laid hands on him and took him.
ואז תפסו את ישוע ואסרו אותו.
47 And one of them that stood by, drew a sword, and smote a servant of the high priest, and cut off his ear.
פטרוס שלף מיד את חרבו והכה באחד מהם שהתברר להיות משרתו של הכהן הגדול, וקיצץ את אוזנו.
48 And Jesus answered and said to them: Have ye come out against me, as against a robber; with swords and clubs, to apprehend me?
”מדוע אתם מתנפלים עלי בחרבות ובמקלות?“שאל ישוע.”האם אני פושע מסוכן?
49 I was daily with you, while I taught in the temple, and ye seized me not. But this occurs, that the scriptures may be fulfilled.
מדוע לא אסרתם אותי בבית־המקדש? הרי לימדתי שם בכל יום ויכולתם לתפוס אותי ללא התנגדות. אבל מה שכתוב צריך להתקיים.“
50 Then his disciples left him and fled.
בינתיים ברחו כל התלמידים.
51 And a young man followed after him, who was clad with a linen cloth on his naked body: and they laid hold of him.
נער אחד שהתלווה לישוע לבש סדין בלבד. כשניסו לתפוס אותו, הנער השאיר את הסדין בידם וברח מפניהם ערום.
52 And he left the linen cloth, and fled naked.
53 And they led away Jesus to Caiaphas the high priest. And with him were assembled all the chief priests and the Scribes and the Elders.
ישוע נלקח אל בית הכוהן הגדול, ועד מהרה התאספו שם כל ראשי הכוהנים, הזקנים והסופרים.
54 And Simon followed after him, at a distance; into the hall of the high priest; and he sat with the servants, and warmed himself by the fire.
פטרוס הלך אחריהם במרחק מה ונכנס לחצר הכוהן הגדול. הוא התיישב בין המשרתים והתחמם ליד המדורה.
55 And the chief priests and all the assembly sought for testimony against Jesus, to put him to death: but they found it not.
ראשי הכוהנים וחברי הסנהדרין ניסו למצוא סיבה מספקת כדי להוציא את ישוע להורג, אך מאמציהם היו לשווא.
56 For while many testified against him, their testimonies were inadequate.
עדי שקר רבים התנדבו להעיד נגדו, אולם עדויותיהם סתרו זו את זו.
57 And some false witnesses stood up against him, and said:
לבסוף קמו עדי שקר נוספים שהעידו:
58 We have heard him say: I will destroy this temple, which is made with hands; and in three days I will build another not made with hands.
”שמענו אותו אומר:’אני אהרוס את המקדש הזה שנבנה בידי אדם, ותוך שלושה ימים אקים מקדש אחר שאינו מעשה ידי אדם!‘“
59 Nor even thus were their testimonies adequate.
אולם עדות זאת גם לא הייתה מספקת.
60 And the high priest arose in the midst, and interrogated Jesus and said: Returnest thou no answer? What do these testify against thee?
הכהן הגדול עמד באמצע החדר ושאל את ישוע:”מה יש לך לומר להגנתך? מה יש לך לומר על כל ההאשמות נגדך?“
61 And Jesus was silent, and made no reply. And again the chief priest interrogated him, and said: Art thou the Messiah, the Son of the Blessed?
ישוע לא פצה את פיו, והכהן הגדול המשיך לשאול אותו:”האם אתה המשיח בן־האלוהים?“
62 And Jesus said to him: I am. And ye will see the Son of man sitting on the right hand of power, and he will come on the clouds of heaven.
”אני הוא, “השיב ישוע,”אתם עוד תראו את בן־האדם יושב לימין האלוהים, ובא בענני השמים.“
63 And the high priest rent his tunic, and said: What need of witnesses have we, any more?
הכהן הגדול התרגז מאוד וקרע את בגדיו מעליו.”למה אנו זקוקים עוד?“שאל בכעס.”איננו זקוקים להוכחות נוספות!
64 Behold, from his own mouth ye have heard blasphemy. How doth it appear to you? And they all decided, that he deserved to die.
שמעתם את הגידופים שלו. מהו פסק־דינכם?“הם הצביעו פה אחד בעד הוצאתו להורג.
65 And some began to spit in his face, and to buffet him, saying: Prophesy thou. And the servants smote him on the cheeks.
לאחר השמעת פסק־הדין החל קהל הנוכחים לירוק על ישוע ולהתעלל בו. הם קשרו את עיניו והכו אותו בכל גופו.”נחש מי הכה אותך, נביא שכמותך?“לעגו לו. גם השומרים שלקחו אותו משם הכו אותו באגרופים.
66 And as Simon was below in the court, a maid of the high priest came,
כל אותו זמן היה פטרוס בחצר. אחת המשרתות בבית הכהן הגדול זיהתה את פטרוס שהתחמם ליד המדורה. היא הביטה בו בתשומת לב רבה והכריזה:”אתה היית עם ישוע מנצרת!“
67 and saw him warming himself; and she looked upon him, and said to him: And thou too wast with Jesus the Nazarean.
68 But he denied, and said: l know not what thou sayest. And he went out into the porch; and the cock crew.
פטרוס הכחיש מיד את ההאשמה.”אינני יודע כלל על מה את מדברת!“אמר ועבר לקצה האחר של החצר. לפתע נשמעה קריאת התרנגול.
69 And the maid saw him again, and she began to say to those standing by, This man also is one of them.
המשרתת ראתה אותו עומד שם ולא הרפתה ממנו.”הנה אחד התלמידים של ישוע!“קראה בקול.
70 And he again denied it. And a little after, those standing there said again to Cephas: Surely, thou art one of them; for thou art likewise a Galilean, and thy speech answers to it.
פטרוס שוב הכחיש את דבריה. כעבור זמן מה קראו גם אלה שעמדו איתו ליד האש:”הלא גם אתה אחד מהם? הרי יש לך מבטא גלילי!“
71 And he began to imprecate, and swore: I know not that man, of whom ye speak.
פטרוס החל לקלל ונשבע:”אני בכלל לא מכיר את האיש שעליו אתם מדברים!“
72 And immediately the cock crew the second time. And Simon remembered the declaration of Jesus, who said to him: Before the cock shall crow twice, thou wilt thrice deny me. And he began to weep.
באותו רגע קרא התרנגול בפעם השנייה. לפתע נזכר פטרוס בדברי ישוע:”לפני שיקרא התרנגול פעמיים, תתכחש לי שלוש פעמים.“והוא פרץ בבכי.

< Mark 14 >