Luke 6
1 And on a sabbath it occurred, as Jesus walked among the tilled grounds, that his disciples plucked ears, and rubbed them in their hands and ate.
| באחת השבתות, כשעברו ישוע ותלמידיו בשדה, קטפו התלמידים שיבולים, הפרידו את המוץ ואכלו את הגרעינים. |
2 And some of the Pharisees said to them: Why do ye that, which it is not lawful to do on the sabbath?
| הדבר לא מצא־חן בעיני כמה פרושים אשר באו לישוע, ואלה קראו:”מדוע תלמידיך קוטפים שיבולים בשבת? הלא הם מחללים את השבת!“ |
3 Jesus replied, and said to them: Have ye not read what David did, when he was hungry, he and those with him?
| השיב להם ישוע:”האם מעולם לא קראתם מה עשה דוד המלך כשהוא ואנשיו היו רעבים? |
4 How he entered into the house of God, and took and ate the bread of the Lord's table, and gave it to those that were with him; which it was not lawful, except for the priests only, to eat?
| דוד נכנס לאוהל מועד, לקח את לחם הפנים – שעל־פי התורה היה מיועד לכוהנים בלבד – ואכל אותו עם אנשיו.“ |
5 And he said to them: The Son of man is lord of the sabbath.
| ישוע עוד הוסיף:”בן האדם הוא אדון השבת.“ |
6 And on another sabbath, he entered a synagogue and taught. And a man was there, whose right hand was withered.
| בשבת אחרת, כשלימד ישוע בבית־הכנסת, היה בקהל אדם שידו הימנית משותקת. |
7 And the Scribes and Pharisees watched him, whether he would heal on the sabbath; that they might be able to accuse him.
| הסופרים והפרושים רצו לראות אם ישוע ירפא את האיש בשבת, מפני שחיפשו סיבה להאשים אותו במשהו. |
8 And as he knew their thoughts, he said to the man with a withered hand: Rise and come into the midst of the congregation. And when he came and stood there,
| ישוע ידע היטב את מחשבותיהם, ולכן אמר לבעל היד המשותקת:”בוא ועמוד לפני כולם.“האיש עשה כדבריו. |
9 Jesus said to them: I ask you, What is it lawful to do on the sabbath? that which is good? or that which is evil? to save life or to destroy it?
| ישוע פנה אל הסופרים והפרושים:”יש לי שאלה אליכם: על־פי התורה, האם עלינו לעשות בשבת מעשים טובים, או מעשים רעים? האם עלינו להציל חיים בשבת, או להרסם?“ |
10 And he looked upon them all; and then said to him, Stretch forth thy hand. And he stretched out his hand, and it was restored like the other.
| ישוע הביט בעיני הנוכחים ואחר כך אמר לאיש שידו משותקת:”הושט את ידך.“האיש הושיט את ידו והיא נרפאה כליל. |
11 And they were filled with envy; and they conferred one with another, what they should do to Jesus.
| מעשה זה של ישוע עורר את זעם אויביו, והם החלו להתייעץ ביניהם מה לעשות לו. |
12 And in those days, Jesus retired to a mountain to pray; and he passed the night there, in prayer to God.
| זמן קצר לאחר מכן יצא ישוע אל ההרים להתפלל, ובילה את כל הלילה בתפילה לאלוהים. |
13 And when the day dawned, he called his disciples, and selected from them twelve, whom he named Legates:
| עם עלות השחר הוא קרא אליו את תלמידיו, ובחר מתוכם שנים־עשר איש שיהיו מלוויו הקבועים. יותר מאוחר ישוע מינה את אלה להיות שליחים. |
14 Simon whom he named Cephas, and Andrew his brother, and James, and John, and Philip, and Bartholomew,
| אלה שמותיהם: שמעון (ישוע קרא לו גם פטרוס), אַנְדְּרֵי (אחיו של שמעון), יעקב, יוחנן, פיליפוס, בר־תלמי, |
15 and Matthew, and Thomas, and James the son of Alpheus, and Simon who was called Zelotes,
| מתתיהו, תומא, יעקב (בן־חלפי), שמעון (מכת הקנאים), |
16 and Judas the son of James, and Judas Iscariot, who became a traitor.
| יהודה (בן־יעקב), יהודה איש־קריות (אשר מאוחר יותר הסגיר את ישוע). |
17 And Jesus descended with them, and stood in the plain; and a great company of his disciples, and a multitude of assembled people, from all Judaea, and from Jerusalem and from the seashore of Tyre and Sidon; who came to hear his discourse, and to be healed of their diseases;
| ישוע ירד איתם מההר, וכשהגיעו למקום נרחב הוא עמד מלכת. קהל גדול כבר ציפה לו שם; ביניהם תלמידיו הרבים ואנשים רבים שבאו ממרחקים להקשיב לדבריו ולהירפא ממחלותיהם. הם באו בהמוניהם מירושלים, מיהודה ומאזור צור וצידון. |
18 and they who were afflicted by unclean spirits: and they were healed.
| גם אנשים שהיו אחוזים רוחות רעות נרפאו. |
19 And the whole multitude sought to touch him; for there went a virtue out of him and healed them all.
| כל אחד ואחד מהם השתוקק לגעת בישוע, כי יצא ממנו כוח מרפא שריפא את כולם. |
20 And he lifted his eyes upon his disciples, and said: Blessed are ye poor; for the kingdom of God is yours.
| ישוע פנה אל תלמידיו ואמר:”אשריכם העניים, כי מלכות האלוהים שייכת לכם. |
21 Blessed are ye that hunger now; for ye will be satisfied. Blessed are ye that weep now; for ye will laugh.
| אשריכם הרעבים עתה, כי תשבעו. אשריכם הבוכים עתה, כי עוד תשמחו. |
22 Blessed are ye, when men shall hate you, and repel you, and revile you, and cast out your names as base, for the Son of man's sake.
| אשריכם אם שונאים ומנדים אתכם, ואם מקללים אתכם בגלל אמונתכם בבן־האדם. |
23 Rejoice in that day and exult, for your reward is great in heaven; for so did their fathers to the prophets.
| ”שמחו ורקדו, כי מצפה לכם שכר רב בשמים! ואל תשכחו שכך רדפו גם את הנביאים! |
24 But, woe to you that are rich; for ye have received your consolation.
| אך אוי לעשירים, מפני שכבר קיבלתם את כל מה שמגיע לכם בעולם הזה. |
25 Woe to you that are full; for ye will hunger. Woe to you that laugh now, for ye will weep and mourn.
| אוי לאלה שיש לכם את כל משאלות לבבכם, כי יבוא יום שבו לא יהיה לכם דבר! אוי לכם הצוחקים עתה, כי לא רחוק היום שבו תתאבלו ותבכו! |
26 Woe to you, when men shall speak your praise; for so did their fathers to the false prophets.
| אוי לכם המקבלים מחמאות ושבחים מכל בני־האדם, כי כך החניפו אבותיהם לנביאי השקר. |
27 And to you who hear, I say: Love your enemies; and do favors to them that hate you;
| ”הקשיבו כולכם: אהבו את אויביכם, השיבו טובה לשונאיכם, |
28 and bless them that curse you; and pray for them that drag you with violence.
| ברכו את המקללים אתכם, והתפללו בעד אלה שלועגים לכם ומביישים אתכם. |
29 To him that smiteth thee on thy cheek, offer the other: and from him that taketh away thy cloak, keep not back thy tunic.
| ”אם מישהו יסטור לך על לחי אחת, הושט לו גם את הלחי השנייה. אם מישהו ייקח מעילך אל תמנע ממנו את חולצתך. |
30 To every one that asketh of thee, give thou: and from him that taketh thy property, demand it not.
| תן מה שיש לך לכל המבקש, וכאשר לוקחים ממך דבר, אל תצטער ואל תדרוש אותו חזרה. |
31 And as ye would that men should do to you, so do ye also to them.
| עשו לאחרים את מה שהייתם רוצים שיעשו לכם. |
32 For, if ye love them that love you, what goodness is it in you? For even sinners love those that love them.
| ”אם אתם אוהבים רק את אלה שאוהבים אתכם, מה המיוחד בכך? גם הפושעים אוהבים את אלה שאוהבים אותם! |
33 And if ye do good to them that do good to you, what goodness is it in you? For even sinners do the same.
| ואם אתם עושים טובה רק לאלה שעושים לכם טובה – החושבים אתם שמגיע לכם פרס? גם הפושעים מחזירים טובה תחת טובה! |
34 And if ye lend to one from whom ye expect recompense, what goodness is it in you? For sinners also lend to sinners, to receive adequate recompense.
| אם אתם מלווים רק לאלה שיכולים להחזיר לכם, האם אתם עושים מעשה נעלה? גם הקמצנים והרשעים מלווים לאנשים כמותם תמורת שכר מלא. |
35 But love ye your enemies, and do them good; and lend ye, and disappoint the hopes of no one: and great will be your reward, and ye will be children of the Highest; for he is kind to the evil, and to the unthankful.
| ”עליכם לאהוב את אויביכם, לעשות מעשים טובים ולהלוות כספים בלי לצפות שיחזירו לכם. ואז שכרכם מאת אלוהים יהיה רב, וכך גם תוכיחו שאכן בניו אתם, שהרי אלוהים טוב גם לרשעים ולכפויי־טובה. |
36 Be ye therefore merciful, as also your Father is merciful.
| ”היו רחמנים כמו שאביכם שבשמים. |
37 Judge not, and ye will not be judged: condemn not, and ye will not be condemned: release, and ye will be released.
| אל תמתחו ביקורת על אחרים ואל תשפטו אותם, ואז לא ימתחו ביקורת עליכם ולא ישפטו אתכם. אל תאשימו איש, ואז לא יאשימו אתכם. סלחו לאחרים, ואז ייסלח גם לכם. |
38 Give ye, and it will be given to you; in good measure, pressed down, and running over, will they cast into your lap. For, with what measure ye measure, it will be measured to you.
| ”אם תתנו לאחרים תקבלו חזרה מידה יפה, גדושה ושופעת, כי במידה שאתם נותנים לאחרים יינתן לכם חזרה.“ |
39 And he spake a similitude to them: Can a blind man lead a blind? Will not both fall into the ditch?
| ישוע סיפר להם את המשל הבא:”היכול עיוור להדריך עיוור? הלא שניהם יפלו לתוך בור! |
40 No disciple is better than his teacher; for whoever is perfect, will be like his teacher.
| התלמיד אינו יודע יותר ממורו, אולם אם ילמד בשקידה ובחריצות יוכל להגיע לרמת ידיעותיו של המורה. |
41 And why observest thou the straw that is in thy brother's eye, but regardest not the beam that is in thy own eye?
| ”כיצד יכול אתה לראות שביב־עץ קטן בעין חברך, ולא להבחין בקרש הגדול שבעינך? |
42 Or how canst thou say to thy brothers, My brother, allow me to pluck the straw from thy eye; when, lo, the beam that is in thy own eye, thou regardest not. Hypocrite! first cast the beam out thy eye, and then thy vision will be clear to pluck the straw from thy brother's eye.
| איך אתה יוכל לומר לו:’אחי, הרשה לי לסלק את השביב מעינך‘, בזמן שאינך רואה את הקרש הגדול שבעינך? צבוע שכמותך! סלק תחילה את הקרש מעינך, ורק לאחר מכן תוכל לסלק את שביב העץ מעין חברך! |
43 There is no good tree, that beareth bad fruits; nor a bad tree, that beareth good fruits.
| ”עץ משובח אינו נותן פרי רקוב, כשם שעץ רקוב אינו נותן פרי משובח. |
44 For every tree is known by its fruits. Do men gather figs from thorn-bushes? So, neither do they pluck grapes from brambles.
| את העץ מכירים לפי הפרי שהוא נותן. הרי התאנים לעולם אינן צומחות על שיחי קוצים, וענבים לעולם אינם צומחים על חוחים. |
45 A good man, from the good treasure that is in his heart, bringeth out good things: and a bad man, from the bad treasure that is in his heart, bringeth out bad things. For, from the abundance of the heart, the lips speak.
| אדם טוב מפיק מעשים טובים מהטוב שבלבו, בעוד שאדם רע מפיק מעשים רעים מהרוע שבלבו, שהרי אדם מדבר מתוך הממלא את לבו. |
46 And why call ye me, My Lord, my Lord; while ye do not that which I command you?
| ”מדוע אתם קוראים לי’אדון, אדון‘, ואינכם עושים את מה שאני אומר לכם? |
47 Every one that cometh to me, and heareth my words, and doeth them, I will show to whom he is like:
| כל מי שבא אלי ואינו רק מקשיב לדברי, כי אם גם מקיים אותם, |
48 He is like a man that built a house; and he dug and went deep, and laid the foundations on a rock: and when a flood occurred, the flood rushed upon that house, and could not move it, for its foundation rested on a rock.
| דומה לאדם שבנה את ביתו על יסודות איתנים החצובים בסלע. כשבא שיטפון, הבית עומד איתן כי נבנה היטב. |
49 But he that heareth and doeth not, is like a man that built his house upon the earth, without a foundation; and when the torrent rushed upon it, it fell immediately, and the ruin of that house was great.
| אולם מי שמקשיב לדברי ואינו מקיים אותם, דומה לאדם שבנה את ביתו על אדמת־חול ללא יסודות. כשבא שיטפון הבית נהרס כליל.“ |
