< John 12 >

1 And six days before the passover, Jesus came to Bethany, where was that Lazarus whom Jesus raised from the dead.
ששה ימים לפני חג הפסח שב ישוע לבית־עניה, כפרו של אלעזר שהשיבו לחיים,
2 And they made a supper for him there: and Martha served, and Lazarus was one of the guests with him.
ונערכה לכבודו ארוחת ערב חגיגית. אלעזר ישב עם ישוע בין האורחים, ואילו מרתא שרתה את האורחים.
3 And Mary took an alabaster box of perfume of choice spikenard, of great price; and anointed the feet of Jesus; and she wiped his feet with her hair. And the house was filled with the odor of the perfume.
מרים לקחה מרקחת יקרה העשויה משמנים ובשמים ריחניים, משחה את רגליו של ישוע וניגבה אותן בשערותיה, ריח הניחוח מילא את כל הבית.
4 Then said Judas Iscariot, one of the disciples, he that was about to betray him:
אחד מתלמידיו אשר עמד להסגירו, יהודה איש קריות שמו, קרא:
5 Why was not this ointment sold for three hundred denarii, and given to the poor?
”המרקחת הזאת שווה הרבה כסף! היא הייתה יכולה למכור אותה ולחלק את הכסף לעניים.“
6 And this he said, not be cause he cared for the poor, but because he was thief, and held the purse, and carried what was put in it.
הוא לא דיבר מתוך דאגה לעניים, אלא מתוך דאגה לעצמו. יהודה היה הגזבר של קבוצת התלמידים, ולעתים קרובות משך מכספי הקבוצה לצרכיו הפרטיים.
7 But Jesus said: Let her alone; she hath kept it for the day of my burial.
”הנח לה“, אמר ישוע.”היא עשתה זאת כהכנה לקבורתי.
8 For the poor are always with you, but I am not with you always.
העניים נמצאים אתכם תמיד, ואילו אני איני נמצא אתכם תמיד.“
9 And great multitudes of the Jews heard that he was there: and they came, not only on account of Jesus, but also that they might see Lazarus, whom he raised from the dead.
יהודים רבים שמעו על ביקורו של ישוע, ועל כן באו לראות אותו ואת אלעזר שהקים לתחייה.
10 And the chief priests deliberated about killing even Lazarus:
בינתיים החליטו ראשי הכוהנים להרוג גם את אלעזר, כי בגללו נהרו למקום יהודים רבים והאמינו שישוע הוא המשיח.
11 because many of the Jews, on his account, went and believed in Jesus.
12 And the next day, a great multitude who had come to the feast, when they heard that Jesus was coming to Jerusalem,
למחרת התפשטה השמועה בכל העיר שישוע היה בדרכו לירושלים. אנשים רבים מבין החוגגים
13 took boughs of palm-trees, and went out to meet him. And they cried, and said: Hosanna, Blessed is he that cometh in the name of the Lord, the king of Israel!
לקחו בידיהם כפות תמרים, הלכו לקראת ישוע וקראו:”יחי המשיח! יחי מלך ישראל! ברוך הבא בשם ה׳ מלך ישראל!“
14 And Jesus found an ass, and sat upon it; as it is written
ישוע בא לקראתם רכוב על חמור, ובכך קיים את הנבואה:
15 Fear not, daughter of Sion. Behold, thy king cometh to thee; and he rideth upon a colt, the foal of an ass.
”אל תיראי, בת ציון, הנה מלכך יבוא לך רוכב על עיר בן אתונות.“
16 These things understood not his disciples, at that time; but when Jesus was glorified, then his disciples remembered that these things were written of him, and that they did them to him.
תחילה לא הבינו תלמידיו שישוע קיים למעשה את הנבואה הזאת, אולם לאחר שישוע נתפאר בכבוד הם נזכרו במעשיו השונים אשר קיימו נבואות רבות מכתבי־הקודש.
17 And the multitude that had been with him, testified that he had called Lazarus from the grave, and raised him from the dead.
אנשים רבים בקהל אשר ראו את ישוע מקים את אלעזר לחיים, ספרו על כך לאחרים.
18 And for this reason, great multitudes went out to meet him, as they had heard that he wrought this sign.
אנשים רבים יצאו לקראתו, כי שמעו על הפלא הגדול שחולל.
19 But the Pharisees said, one to another: Do ye see, that ye are gaining nothing? For, lo, the whole world is going after him.
אולם הפרושים היו אובדי עצות.”רואים אתם, נוצחנו. כל העולם נמשך אחריו!“קראו.
20 And there were also among the people, some who had come up to worship at the feast.
בין העולים לירושלים בחג הייתה גם קבוצת יוונים.
21 These came, and approached Philip, who was of Bethsaida in Galilee, and said to him: My lord, we are desirous to see Jesus.
הם הלכו לפיליפוס מבית־צידה שבגליל וביקשו:”אדוני, אנחנו רוצים לפגוש את ישוע.“
22 Philip came and told Andrew; and Andrew and Philip told Jesus.
פיליפוס מסר את ההודעה ל‎אַנְדְּרֵי, והשניים הלכו להתייעץ עם ישוע.
23 And Jesus answered, and said to them: The hour is come that the Son of man should be glorified.
”הגיעה השעה שיפואר בן־האדם“, אמר להם ישוע.
24 Verily, verily, I say to you, That a kernel of wheat, unless it fall and die in the ground, remaineth alone; but if it die, it produceth numerous fruits.
”אני אומר לכם ברצינות: גרגר חיטה שנטמן באדמה צריך למות לפני שיוכל לשאת פרי רב, אחרת יישאר סתם גרגר בודד.
25 He that loveth his life, will lose it; and he that hateth his life, in this world, will preserve it unto life everlasting. (aiōnios g166)
האוהב את חייו על־פני האדמה – יאבד אותם; והשונא את חייו על־פני האדמה יזכה בחיי נצח. (aiōnios g166)
26 If any one is servant to me, he will come after me; and where I am, there also will my servant be. Him that serveth me, will the Father honor.
”הרוצה להיות תלמידי צריך ללכת בעקבותי, כי המשרתים אותי חייבים להיות במקום שאני נמצא. אלוהים אבי יכבד את כל אלה שהולכים בעקבותי ומשרתים אותי.
27 Behold, now is my soul troubled; and what shall I say? My Father, deliver me from this hour? But for this very cause, came I to this hour.
כעת נבהלה נפשי, אולם איני יכול לבקש מאבי שיצילני מגורלי, שהרי לשם כך באתי לעולם.
28 Father, glorify thy name! And a voice was heard from heaven: I have glorified it; and I will glorify it again.
אבי, פאר את שמך!“לפתע נשמע קול מהשמים:”כבר פארתי ואוסיף לפאר.“
29 And the multitude standing by, heard it; and they said: There was thunder. But others said: An angel spoke with him.
כל הנוכחים שמעו את הקול, אולם חלקם חשב שהיה זה קול רעם, וחלקם אמר שמלאך דיבר עם ישוע.
30 Jesus answered, and said to them: This voice was not for my sake, but for yours.
”הקול הזה היה למענכם ולא למעני“, אמר להם ישוע.
31 Now is the judgment of this world: now the ruler of this world is cast out.
”עכשיו הגיע מועד משפטו של העולם, ושר העולם הזה (השטן) יגורש.
32 And I, when I am lifted up from the earth, will draw all men to me.
וכאשר אנשא מן הארץ אמשוך אלי את כולם.“
33 And this he said, to show by what manner of death, he was to die.
הוא אמר זאת כדי לרמוז להם כיצד ימות.
34 The multitude said to him: We have heard from the law, that the Messiah abideth for ever: and how sayest thou, that the Son of man is to be lifted up? Who is this Son of man? (aiōn g165)
”אולם אנחנו למדנו מהתורה שהמשיח יחיה לנצח ולא ימות לעולם, אם כן מדוע אתה אומר שבן־האדם צריך להנשא מן הארץ? מי בן־האדם הזה?“שאלו אותו. (aiōn g165)
35 Jesus said to them: A short time longer, the light is with you. Walk, while ye have the light, lest the darkness overtake you. He that walketh in the dark, knoweth not whither he goeth.
”האור יישאר אתכם עוד זמן קצר בלבד“, אמר ישוע.”על כן, תנצלו את העובדה הזאת והתהלכו באור כל עוד אתם יכולים, מפני שעם רדת החשכה לא תוכלו למצוא את דרככם.
36 While the light is with you, confide in the light; that ye may be children of the light. These things said Jesus, and departed, and concealed himself from them.
האמינו באור לפני שיהיה מאוחר מדי, כדי שגם אתם תהיו בני האור.“לאחר שסיים את דבריו הלך לדרכו, והם לא ראו אותו.
37 And although he wrought all these signs before them, they believed him not;
על־אף הניסים הרבים שחולל ישוע, אנשים רבים לא האמינו שהוא המשיח.
38 that the word of Isaiah the prophet might be fulfilled, who said: My Lord; who hath believed our report? And to whom is the arm of the Lord revealed?
הנביא ישעיהו חזה מצב זה כשאמר:”ה׳, מי האמין לשמועתנו, וזרוע ה׳ על־מי נגלתה?“
39 For this reason they could not believe, because Isaiah said again:
לכן הם לא יכלו להאמין. ישעיהו אף ניבא:
40 They have blinded their eyes, and darkened their hearts; that they might not see with their eyes, and understand with their heart, and be converted; and I should heal them.
”אלוהים סנוור את עיניהם והקשיח את לבם. משום כך הם אינם יכולים לראות, להבין או לשוב אליו כדי שירפא אותם.“
41 These things spake Isaiah, when he saw his glory, and spoke of him.
הנביא ישעיהו אמר דברים אלה על ישוע מפני שראה בחזונו את תפארתו.
42 And of the chiefs also, many believed on him; but on account of the Pharisees, they did not confess him, lest they should be put out of the synagogue;
מנהיגי יהודים רבים האמינו כי ישוע הוא המשיח, אך לא הודו בזאת בפני איש, כי פחדו שהפרושים יטילו עליהם חרם.
43 for they loved the praise of men, more than the praise of God.
לאנשים אלה היה חשוב יותר לזכות בכבוד מבני־אדם מאשר מאלוהים.
44 And Jesus cried, and said: He that believeth in me, believeth not in me, but in him that sent me.
”אם אתם מאמינים בי, אתם מאמינים למעשה באלוהים“, קרא ישוע.
45 And he that seeth me, seeth him that sent me.
”שהרי כל הרואה אותי רואה למעשה את שולחי.
46 I have come into the world, a light, that whoever believeth in me, might not abide in darkness.
באתי להאיר ולזרוח בעולם חשוך זה, כדי שכל המאמין בי לא יתעה יותר בחשכה.
47 And whoever shall hear my words, and not observe them, I judge him not; for I did not come to judge the world, but to vivify the world.
לא באתי לשפוט את העולם, כי אם להושיעו, ועל כן לא אשפוט את אלה השומעים את דברי ואינם מקיימים אותם.
48 Whoever rejecteth me, and receiveth not my words, there is one to judge him; the word which I speak, will judge him, at the last day.
דברי האמת שדיברתי ישפטו ביום הדין את כל אלה שדחוני ולעגו לי.
49 For I have not spoken from myself; but the Father who sent me, he gave me commandment, what I should speak, and what I should say.
כי איני מדבר אליכם על דעת עצמי; אני מוסר לכם מה שציווה עלי אבי לומר לכם.
50 And I know that his commandment is life eternal. Therefore, these things which I speak, as my Father hath said to me, so I speak. (aiōnios g166)
אני מוסר לכם בדיוק מה שמסר לי אבי, כי אני יודע שמצוותו תביא לכם חיי נצח.“ (aiōnios g166)

< John 12 >