Acts 19
1 And while Apollos was at Corinth, Paul travelled over the upper countries to Ephesus. And he inquired of the disciples whom he found there,
| בזמן שאפולוס היה בקורינתוס עבר פולוס בכל רחבי אסיה הקטנה, וכשהגיע לאפסוס פגש תלמידים אחדים. |
2 Have ye received the Holy Spirit, since ye believed? They answered and said to him: If there be a Holy Spirit, it hath not come to our hearing.
| ”האם קיבלתם את רוח הקודש כשהאמנתם?“שאל אותם.”לא“, ענו.”למה אתה מתכוון? מהו רוח הקודש?“ |
3 He said to them: Into what then were ye baptized? They say: Into the baptism of John.
| ”אם כן, באיזו טבילה נטבלתם?“שאל פולוס.”על עיקרי האמונה שלימד יוחנן המטביל“, השיבו התלמידים. |
4 Paul said to them: John baptized the people with the baptism of repentance, while he told them to believe in him who was to come after him, that is, in Jesus the Messiah.
| ”טבילתו של יוחנן באה רק להוכיח את הרצון לשוב מן החטא ולהאמין באלוהים, “הסביר להם פולוס,”ומי שנטבל חייב להאמין בישוע המשיח, שעל בואו ניבא יוחנן.“ |
5 And when they heard these things, they were baptized in the name of our Lord Jesus Messiah.
| לשמע דברים אלה מיהרו התלמידים להיטבל בשם האדון ישוע המשיח. |
6 And Paul laid his hand on them; and the Holy Spirit came upon them, and they spoke in various tongues, and prophesied.
| כשסמך פולוס את ידיו עליהם, צלח עליהם רוח הקודש והם החלו להתנבא ולדבר בשפות בלתי־מובנות. |
7 And all the persons were twelve.
| שנים־עשר איש נכחו באותו מעמד. |
8 And Paul entered into the synagogue, and spoke boldly three months, persuading in regard to the kingdom of God.
| במשך שלושת החודשים הבאים הלך פולוס מדי שבת לבית־הכנסת, הטיף באומץ לב על אמונתו, ושכנע אנשים רבים להאמין בישוע המשיח. |
9 And some of them were hardened, and disputatious, and reviled the way of God before the assembly of the people. Then Paul withdrew himself, and separated the disciples from them. And he discoursed with them daily in the school of a man named Tyrannus.
| אולם היו אנשים שדחו את בשורתו ודיברו בפומבי נגד ישוע. משום כך עזב פולוס את המקום וסרב לשוב ולדבר אליהם. הוא הוציא מתוכם את המאמינים המשיחיים, ולימד אותם מדי יום בבית־המדרש”טורנוס“. |
10 And this continued for two years, until all who resided in Proconsular Asia, both Jews and Gentiles, heard the word of the Lord.
| הדבר נמשך כשנתיים, עד שכל אדם באסיה הקטנה – יהודי וגוי – שמע את בשורת ה׳. |
11 And God wrought very great miracles by the hand of Paul:
| מה נפלאים היו הניסים שחולל אלוהים באמצעות פולוס! |
12 so that, from the clothes on his body, napkins and rags were carried and laid upon the sick, and the diseases left them, and demons also went out.
| כאשר הונחו ממחטותיו או חולצותיו על החולים, נעלמו מיד המחלות, והרוחות הרעות עזבו אותם. |
13 And moreover certain Jews, who went: about exorcising demons, were disposed to exorcise in the name of our Lord Jesus over those who had unclean spirits, by saying: We adjure you, in the name of that Jesus whom Paul announceth.
| מספר נוודים יהודים, אשר נדדו ממקום למקום וגירשו שדים ורוחות רעות, החליטו לנסות לגרש את השדים והרוחות בשם האדון ישוע. הם החליטו להשתמש בלחש הבא:”בשם אותו ישוע שעליו מבשר פולוס, אני מצווה עליך לצאת!“ |
14 And there were seven sons of one Sceva, a Jew, and chief of the priests, who did this.
| בין המלחשים האלה היו שבעת בניו של סקווה, שהיה אחד מראשי הכוהנים. |
15 And the evil demon answered and said to them: Jesus I well know, and Paul I know, but as for you, who are ye?
| אולם כשניסו להשתמש בלחש זה כדי לגרש שד מאדם אחד, השיב להם השד:”אני מכיר את ישוע ואני מכיר את פולוס, אבל מי אתם?“ |
16 And the man in whom was the evil demon leaped upon them, and overpowered them, and threw them down: and they fled out of the house denuded and bruised.
| השד התנפל על שניים מהם והכה אותם נמרצות, עד שברחו מן הבית ההוא עירומים ופצועים. |
17 And this became known to all the Jews and Gentiles, who resided at Ephesus. And fear fell on them all, and the name of our Lord Jesus Messiah was exalted.
| סיפור המעשה התפשט במהירות רבה בין היהודים והגויים בכל אפסוס. פחד גדול שרר בעיר, ושם ישוע המשיח זכה לכבוד ולהערצה. |
18 And many of them that believed, came and narrated their faults, and confessed what they had done.
| מאמינים רבים שעסקו לפנים במעשי כישוף למיניהם התוודו על מעשיהם בפומבי. הם הביאו את ספרי הכישופים ואת הקמעות שלהם, ושרפו אותם באש לעיני כולם (מישהו העריך את שווי הספרים האלה בכ־100,000 שקלים). |
19 And also many magicians collected their books, and brought and burned them before every body: and they computed the cost of them, and it amounted to fifty thousand pieces of silver.
20 And thus with great power was the faith of God strengthened and increased.
| מעשה זה של המאמינים הוכיח שדבר ה׳ חדר עמוק ללב האנשים באזור כולו. |
21 And when these things had been accomplished, Paul purposed in his mind, to make the circuit of all Macedonia and Achaia, and then go to Jerusalem. And he said: After I have gone thither, I must also see Rome.
| לאחר מאורעות אלה החליט פולוס לחצות את יוון בדרכו לירושלים.”אחרי כן, “אמר,”עלי ללכת לרומא.“ |
22 And he sent two persons, of those that ministered to him, Timothy and Erastus, into Macedonia; but he himself remained for a time in Asia.
| הוא שלח לפניו ליוון את שני עוזריו, טימותיוס ואריסטוס, והוא עצמו נשאר בינתיים באסיה הקטנה. |
23 And at that time there was great commotion respecting the way of God.
| באותו זמן התפתחה באפסוס מהומה גדולה הקשורה במאמינים המשיחיים. |
24 For a certain silversmith was there, named Demetrius, who made silver shrines for Diana, and afforded great profits to the artisans of his trade.
| המהומה החלה בגלל צורף בשם דמטריוס, אשר היה בעל מפעל לייצור דגמי כסף של מקדש האלילה היוונית ארטמיס. הוא העסיק פועלים רבים ושילם להם משכורת גבוהה. |
25 He assembled all the artisans of his trade, and those who labored with them, and said to them: Gentlemen, ye know that our gains are all from this manufacture.
| דמטריוס כינס את פועליו ופועלים אחרים שעסקו באותו מקצוע, ופנה אליהם:”רבותי, מלאכה זאת היא כל פרנסתנו. |
26 And ye also know and see, that not only the citizens of Ephesus, but also the mass of all Asia, this Paul hath persuaded and enticed away, by saying, that those are not gods, which are made by the hands of men.
| אתם רואים ושומעים בעצמכם מה עושה פולוס זה. הוא הצליח לפתות אנשים רבים להאמין שאלילים מעשה ידי־אדם אינם אלוהים כלל, וכתוצאה מכך יורד היקף המכירות שלנו! הוא פיתה את האנשים לא רק באפסוס, כי אם בכל הארץ! |
27 And not only is this occupation slandered and impeded, but also the temple of the great goddess Diana is accounted as nothing; and likewise the goddess herself of all Asia, and whom all nations worship, is contemned.
| אינני מדבר אך ורק על הצד העסקי של העניין, על אבדן הכנסתנו וקיפוח פרנסתנו; חשבו לרגע על הסכנה שבאבדן יוקרתה של האלה הגדולה ארטמיס! תוך זמן קצר לא יהיה כל ערך למקדשה של ארטמיס, אשר שמה יצא לתהילה לא רק בארצנו, אלא בעולם כולו!“ |
28 And when they heard these things they were filled with wrath; and they cried out, and said: Great is Diana of the Ephesians.
| דברים אלה עוררו את זעמם של הפועלים, והם החלו לצרוח:”גדולה היא ארטמיס של האפסים!“ |
29 And the whole city was in commotion; and they ran together, and entered the theatre. And they caught, and bore along with them, Gaius and Aristarchus, men of Macedonia, and associates of Paul.
| עד מהרה הייתה מהומה ברחבי העיר. ההמונים תפסו את גיוס ואריסטרכוס ממקדוניה, שהיו מלוויו של פולוס, וגררו אותם אל האמפיתיאטרון כדי להעמידם לדין. |
30 And Paul was disposed to go into the theatre: but the disciples restrained him.
| פולוס רצה ללכת ולדבר אל ההמון, אולם התלמידים לא הניחו לו. |
31 And likewise the chiefs of Asia, because they were his friends, sent and requested of him, that he would not expose himself by going into the theatre.
| אפילו מספר קצינים רומאים מהאזור, שהיו אוהדיו של פולוס, הזהירו אותו; הם הודיעו לו שלא יסכן את חייו ושלא יעז ללכת לאמפיתיאטרון. |
32 And the multitudes that were in the theatre were in great confusion, and cried, some one thing, and some another: and many of them knew not for what cause they had come together.
| בתוך האמפיתיאטרון הייתה מהומה; זה צועק דבר אחד, וזה צועק דבר אחר; איש לא שמע את דברי רעהו. למעשה רוב האנשים לא ידעו כלל מדוע התאספו שם! |
33 And the Jewish people who were there, brought forward one of their men, a Jew, named Alexander. And he, rising up, waved his hand, and wished to make a defence before the people.
| אחדים הגיעו למסקנה שאלכסנדר היה אשם בכל, מפני שהיהודים דחפו אותו קדימה. אלכסנדר הניף את ידו וביקש שקט, כדי שיוכל לדבר. |
34 But they knowing him to be a Jew, all cried out with one voice, about two hours: Great is Diana of the Ephesians.
| אולם משנוכח הקהל לדעת שהוא יהודי, החלו כולם לצעוק:”גדולה היא ארטמיס של האפסים! גדולה היא ארטמיס של האפסים!“צעקותיהם נמשכו שעתיים שלמות. |
35 But the chief of the city tranquillized them, by saying: Men of Ephesus, What person is there, among men, who doth not know the city of the Ephesians to be devoted to the worship of the great Diana, and of her image that descended from heaven?
| בסופו של דבר הצליח מזכיר העיר להשתיק את ההמון הזועם.”אנשי אפסוס, “פתח ואמר,”הרי כל אחד יודע שאפסוס היא המרכז הדתי של פולחן האלה הגדולה ארטמיס, אשר הפסל שלה ירד אלינו מהשמים. |
36 Since therefore no one can gainsay this, ye ought to be tranquil, and to do nothing with precipitancy.
| הואיל ואיש אינו חולק על עובדה זאת, עליכם להירגע ולא לנהוג בפזיזות ובקלות ראש! |
37 For ye have brought forward these men, when they have robbed no temples, and have not reviled our goddess.
| אתם הבאתם הנה אנשים אשר לא שדדו דבר ממקדשה של ארטמיס, ואף לא חיללו את כבודה. |
38 But if Demetrius and the men of his trade have a controversy with any one, lo, there is a proconsul in the city, they are men of dexterity, let them approach and litigate with one another.
| אם לדמטריוס ולפועליו יש טענות נגדם, שיתבעו אותם לדין! הרי בתי־הדין שלנו פתוחים לקהל בשעות הרגילות, והשופטים יכולים לדון בעניין ללא דיחוי. |
39 Or if you desire any other thing, it may be determined in the place assigned by law for an assembly.
| אם יש לכם תלונות בעניינים אחרים, עליכם לנהוג לפי המקובל ולהביא אותן לפני מועצת העיר. |
40 Because too we are now in danger of being accused as seditious, since we cannot give a reason for the meeting of this day, because we have assembled needlessly, and been tumultuous without a cause.
| כולנו נמצאים עתה בסכנה, כי הממשל הרומאי עלול לדרוש מאיתנו דין וחשבון על ההתפרעות הזאת, שאין לה שום הצדקה. ואם הממשל ידרוש הסבר, לא יהיה לנו מה לומר!“ |
41 And having said these things, he dismissed the assembly.
| כשסיים לדבר, שלח את ההמונים לבתיהם. |
