1 Peter 2

1 Therefore, cease ye from all malice, and all guile, and hypocrisy, and envy, and backbiting.

לפיכך, הפסיקו לעשות מעשים רעים! אל תרמו, אל תקנאו, אל תרכלו ואל תוציאו דיבה.

2 And be like infant children; and crave the word, as being the pure spiritual milk by which ye are nourished up to life;

אכן, אם אתם באמת מעריכים את טוב־לבו של האדון, חדלו לכם מהרשע, וכתינוקות רכים המשתוקקים לחלב אמם השתוקקו לחלב רוחני טהור, שיעזור לכם לגדול ולהגיע לבגרות רוחנית ולישועה מושלמת.

3 if ye have tasted and seen that the Lord is good:

4 to whom ye have come, because he is a living stone, rejected indeed by men, but with God elect and precious.

בואו אל המשיח שהוא אבן־פינה חיה! בני־האדם זלזלו בו, אך לאלוהים שבחר בו להיות מעל הכול, יקר המשיח מכל!

5 And ye also, as living stones, are builded and become spiritual temples, and holy priests, for the offering of spiritual sacrifices, acceptable before God, through Jesus the Messiah.

עתה נעשיתם אבנים חיות, ואלוהים בונה בכם את משכנו הרוחני. במשכנו זה אתם כוהניו הקדושים, ובשם ישוע המשיח עליכם להקריב לו זבחים שימצאו־חן בעיניו.

6 For it is said in the scripture, Behold, in Zion I lay a chosen and precious stone, for the head of the corner; and whoever believeth in him, will not be ashamed.

בקשר לכך אומר לנו אלוהים בכתבי־הקודש:”הנני יוסד בציון אבן פינה, אבן בוחן ויקרה, המאמין בה לא יבוש“.

7 On you therefore who believe, is this honor conferred: but to them who believe not,

לכם, המאמינים, אבן זאת יקרה מאוד, אך לאלה שאינם מאמינים:”האבן שמאסו הבונים הייתה לראש פינה,

8 he is a stone of stumbling and a rock of offence. And they stumble at it, because they believe not the word: whereto they were appointed.

לאבן נגף וצור מכשול“. אכן, אלה שאינם מאמינים ייכשלו, שכן לא יקשיבו לדבר אלוהים, וכך יקבלו את העונש שמיועד להם.

9 But ye are an elect race, officiating as priests of the kingdom; a holy people, a redeemed congregation; that ye should proclaim the praises of him who called you out of darkness to his precious light:

אולם אתם שונים מהם; אתם נבחרתם על־ידי אלוהים עצמו לממלכת כוהנים, לעם קדוש ומיוחד, כדי שתראו לבני־האדם כיצד הוציאכם אלוהים מהחשכה והביאכם אל אורו הנפלא.

10 who formerly were not accounted a people, but now are the people of God; and also, there were once no mercies on you, but now mercies are poured out upon you.

בעבר התכחש אלוהים אליכם, אך עתה עם אלוהים אתם! בעבר לא הכרתם את טוב לבו של אלוהים; עתה טוב־לבו זה שינה את חייכם לחלוטין.

11 My beloved, I entreat you as strangers and pilgrims, separate yourselves from all lusts of the body; for they war against the soul.

אחים יקרים ואהובים, אני מתחנן לפניכם, אנא, התנהגו בעולם הזה כזרים, מעין תושבים ארעיים, ואל תיכנעו לפיתויי העולם הזה שמתגרים בנפשותיכם.

12 And let your behavior be decorous before all men; so that they who utter evil speeches against you, may see your good actions, and may praise God in the day of trial.

הקפידו על התנהגות טובה עם שכניכם הלא־מאמינים. התנהגו איתם בצדק וביושר כדי שיראו את מעשיכם הטובים, וכך, למרות חשדותיהם הנוכחיים, בבוא המשיח הם יפארו את שמו על־שום מעשיכם הטובים.

13 And be ye submissive to all the sons of men, for God's sake; to kings, on account of their authority;

היכנעו לכל שלטון אנושי למען אדוננו, בין אם למלך כראש המדינה,

14 and to judges, because they are sent by him for the punishment of offenders, and for the praise of them that do well.

ובין אם לנציגים אשר שלח להעניש את עושי הרע ולשבח את עושי הטוב.

15 For so is the pleasure of God, that by your good deeds ye may stop the mouth of the foolish, who know not God:

אלוהים רוצה שתעשו אך ורק את הטוב, כדי שמעשיכם הטובים ישתיקו את הלא־מאמינים אשר, מתוך טיפשות וחוסר דעת, מחפשים סיבה לדבר נגדכם ונגד הבשורה.

16 as free men, yet not like men who make their freedom a cloak for their wickedness, but as the servants of God.

אתם אמנם חופשיים, אך הנכם עבדים לאלוהים, אז אל תנצלו את היותכם חופשיים כתירוץ לעשות את הרע.

17 Honor all men; love your brethren; fear God; and honor kings.

כבדו את כל בני האדם; אהבו את המאמינים, כבדו את השלטונות, והתייחסו ביראה אל אלוהים.

18 And those among you who are servants, be subject to your masters, with reverence; not only to the good and gentle, but also to the harsh and morose.

עבדים, כבדו את אדוניכם, ועשו כל מה שיאמרו לכם – לא רק אם הם טובי־לב וענווים, אלא גם אם הם קפדנים ואכזרים.

19 For there is favor before God for them who, for the sake of a good conscience, endure sorrows that come upon them wrongfully.

אם אתם נענשים חינם על מעשה טוב שעשיתם, הללו את אלוהים!

20 But they who endure afflictions on account of their offences, what praise have they? But if, when ye do well, they vex you, and ye endure it; then great is your praise with God.

אחרי הכול, אם נענשתם על מעשה רע שעשיתם, לא מגיע לכם פרס; אך אם אתם נענשים וסובלים בגלל מעשיכם הטובים, מוצא הדבר חן בעיני אלוהים.

21 For unto this were ye called; because the Messiah also died for us, and left us this pattern, that ye should walk in his steps.

אלוהים יעד לכם סבל זה, שהרי גם המשיח סבל למענכם והשאיר לכם דוגמה ללכת בעקבותיו.

22 He did no sin; neither was guile found in his mouth.

המשיח לא חטא מעולם, לא רימה,

23 When he was reviled, be reviled not; and he suffered and threatened not, but committed his cause to the Judge of righteousness.

לא השיב למקללים אותו ולא איים לנקום במעניו; הוא הפקיד את עצמו בידי האלוהים ששופט בצדק.

24 And he took away all our sins, and, in his body, lifted them to the cross; that we, when dead to sin, might live by his righteousness: for by his wounds, ye are healed.

המשיח נשא בגופו את חטאינו, כדי שנמות לגבי החטא ונחיה כדי לעשות מעשי צדקה. הכאב והסבל שנשא המשיח ריפאו אותנו!

25 For ye, once went astray, like sheep; but ye have now returned to the Shepherd and Curator of your souls.

בעבר טעיתם כצאן ההולכות לאיבוד, אך עתה שבתם אל הרועה הטוב ששומר על נפשותיכם.