Mark 9
1 And He was saying to them; Amen I say to you that there are some here of those already standing who certainly not may taste of death until when they may see the kingdom of God having come with power.
| ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃ |
2 And after days six takes along Jesus Peter and James and John and brings up them into a mountain high apart [on their] own alone. And He was transfigured before them,
| ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם׃ |
3 and the garments of Him (was *NK(o)*) shining white exceedingly (as snow *K*) such as a launderer on the earth not is able (thus *no*) to whiten.
| ובגדיו נהיו מזהירים לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם׃ |
4 And appeared to them Elijah with Moses, and they were talking with Jesus.
| וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע׃ |
5 And answering Peter says to Jesus; Rabbi, good it is for us here to be, And let us make three tabernacles for You one and for Moses one and for Elijah one;
| ויען פטרוס ויאמר אל ישוע רבי טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃ |
6 Not for he knew what (he may answer, *N(k)(o)*) terrified for (they were. *N(k)O*)
| כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים׃ |
7 And there came a cloud overshadowing them, and (there was *N(k)O*) a voice out of the cloud (saying: *k*) This is the Son of Mine the beloved; do listen to Him.
| ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו׃ |
8 And suddenly having looked around no longer no longer no [one] they saw (except *NK(o)*) Jesus alone with themselves.
| והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם׃ |
9 (And *no*) when are descending (now *k*) they (from *N(k)O*) the mountain He instructed them that to no one what they had seen they may tell only except when the Son of Man out from [the] dead he may rise.
| וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים׃ |
10 And that saying they kept among themselves questioning what it is out from the dead to rise.
| וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים׃ |
11 And they were asking Him saying: that Say the scribes that Elijah it behooves to come first?
| וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃ |
12 And (answering *k*) (He was saying *N(k)O*) to them; Elijah indeed having come first restores all things; and how has it been written of the Son of Man that many things He may suffer and may be set at naught.
| ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא כי יענה הרבה וימאס׃ |
13 But I say to you that also Elijah has come, and they did to him as much as (they were desiring *N(k)O*) even as it has been written of him.
| אבל אמר אני לכם גם בא אליהו וגם עשו לו כרצונם כאשר כתוב עליו׃ |
14 And (having come *N(k)O*) to the disciples (they saw *N(K)O*) a crowd great around them and scribes arguing (with *no*) (them. *N(k)O*)
| ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃ |
15 And immediately all the crowd (having seen *N(k)O*) Him (they marvelled *N(k)O*) and running to [Him] they were greeting Him.
| וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום׃ |
16 And He asked (those *N(k)O*) (scribes: *K*) What are you disputing with (them? *NK(O)*)
| וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃ |
17 And (answered *N(k)O*) (Him *no*) one out of the crowd (said: *k*) Teacher, I brought the son of mine to You having a spirit mute.
| ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו׃ |
18 and whenever (if *N(k)O*) him it may grasp, it throws down him; and he foams and he gnashes his teeth (of him *k*) and is withering away. And I spoke to the disciples of You that it they may cast out, and not they had power.
| והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו׃ |
19 And answering (to them *N(K)O*) He says; O generation unbelieving! Until when with you will I be? Until when will I bear with you? do bring him to Me.
| ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני׃ |
20 And they brought him to Him. And having seen Him the spirit immediately (threw into convulsions *N(k)O*) him, and having fallen upon the ground he was rolling around foaming.
| ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו׃ |
21 And He asked the father of him; How long a time is it that this has been with him? And he said; (From *no*) childhood.
| וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו׃ |
22 And often both into (*o*) fire him it casts and into waters that it may destroy him; But if anything You are able [to do], do help us, having compassion on us.
| ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו׃ |
23 And Jesus said to him; If You are able (to believe *K*) All things are possible to the [one] believing.
| ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין׃ |
24 (and *ko*) Immediately having cried out the father of the child (with tears *K*) was saying; I believe (Lord; *K*) do help me with the unbelief!
| ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי׃ |
25 Having seen now Jesus that was running together a crowd, He rebuked the spirit unclean saying to it; O Mute and deaf (O *k*) spirit, I myself command you: do come out of him, and no more shall you enter into him.
| וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד׃ |
26 And (having cried out *N(k)O*) and much (throwing into convulsions *N(k)O*) (him *k*) it came out, and he became as if dead in order for (*no*) many to say that he was dead.
| ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע׃ |
27 And Jesus having taken by the hand (him *N(k)O*) raised up him, and he arose.
| ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃ |
28 And (when was entering He *N(k)O*) into a house the disciples of Him in private were asking Him; Why we ourselves not were able to cast out it?
| ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃ |
29 And He said to them; This kind by no [thing] is able to go out only except by prayer (and with fastings. *KO*)
| ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃ |
30 And from there And from there having gone forth (they were passing through *NK(o)*) through Galilee, and not was He wanting that anyone may know [it];
| ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃ |
31 He was teaching for the disciples of Him and He was saying to them that The Son of Man is delivered into [the] hands of men, and they will kill Him, and having been killed (on [the] third *N(k)O*) (day *NK(o)*) He will arise.
| כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי׃ |
32 And they were not understanding the declaration and they were afraid Him to ask.
| והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו׃ |
33 And (they came *N(K)O*) to Capernaum; And in the house having been He was asking them; What on the way (to yourselves *K*) were you discussing?
| ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך׃ |
34 And they were silent; with one another for they had been discussing along the road which [was] greatest.
| ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם׃ |
35 And having sat down He called the Twelve and He says to them; If anyone desires first to be, he will be of all last and of all servant.
| וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם׃ |
36 And having taken a child He set it in midst of them, and having taken in [His] arms it He said to them;
| ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם׃ |
37 Who[ever] (maybe *N(k)O*) one of such little children shall receive in the name of Me, Me myself receives; and who[ever] (maybe *N(k)O*) Me myself (shall receive, *N(k)O*) not Me myself receives but the [One] having sent Me.
| כל אשר יקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי וכל אשר אותי יקבל איננו מקבל אותי כי אם את אשר שלחני׃ |
38 (was speaking *N(k)O*) (now *k*) to Him John; (saying *k*) Teacher, we saw someone (in *no*) the name of You casting out demons (who not follows to us *KO*) and (we were forbidding *N(k)O*) him because not (he was following *N(k)O*) us.
| ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו׃ |
39 And Jesus said; Not do forbid him; No [one] for there is who will do a work of power in the name of Mine and will be able readily to speak evil of Me.
| ויאמר ישוע אל תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר בי רעה׃ |
40 Who[ever] for not is against (us *N(K)O*) for (us *N(K)O*) is.
| כי כל אשר איננו נגדנו הוא בעדנו׃ |
41 Who[ever] for maybe may give to drink you a cup of water in (the *k*) name (of me *k*) because of Christ’s you are, Amen I say to you (that *no*) certainly not (may lose *NK(o)*) the reward of him.
| כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃ |
42 And who[ever] (maybe *NK(o)*) shall cause to stumble one of the little ones these who are believing in Me myself, better it is for him rather if is put (a millstone heavy *N(k)O*) around the neck of him and he has been cast into the sea.
| וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח רכב על צוארו והשלך בים׃ |
43 And if (shall cause to stumble *NK(o)*) you the hand of you, do cut off it; better it is (for you *N(k)O*) crippled to enter into life than two hands having to go away into hell into the fire unquenchable. (Geenna g1067)
| ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ (Geenna g1067) |
44 (where the worm of them not dies and fire not is quenched *KO*)
| אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ |
45 And if the foot of you shall cause to stumble you, do cut off it; better it is (for you *N(k)O*) to enter into life lame than the two feet having to be cast into hell (into fire unquenchable. *KO*) (Geenna g1067)
| ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ (Geenna g1067) |
46 (where the worm of them not dies and fire not is quenched. *KO*)
| אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ |
47 And if the eye of you shall cause to stumble you, do cast out it; better (for you *N(k)O*) it is with one eye to enter into the kingdom of God than two eyes having to be cast into the hell (of the fire *K*) (Geenna g1067)
| ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃ (Geenna g1067) |
48 where the worm of them not dies and the fire not is quenched.’
| אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ |
49 Everyone for with fire will be salted (and all sacrifice with salt will be salted. *KO*)
| כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח׃ |
50 Good [is] the salt; if however the salt unsalty may become, with what it will you season? do have in yourselves (salt *N(k)O*) and do be at peace with one another.
| טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם׃ |
