< Exodus 5 >

1 And after they went Moses and Aaron and they said to Pharaoh thus he says Yahweh [the] God of Israel let go people my so they may celebrate a festival to me in the wilderness.
ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר׃
2 And he said Pharaoh who? [is] Yahweh that I will listen to voice his by letting go Israel not I know Yahweh and also Israel not I will let go.
ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח׃
3 And they said [the] God of the Hebrews he has met with us let us go please a journey of three days in the wilderness and let us sacrifice to Yahweh God our lest he should fall on us with pestilence or with the sword.
ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב׃
4 And he said to them [the] king of Egypt why? O Moses and Aaron are you causing to refrain the people from work its go to forced labor your.
ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם׃
5 And he said Pharaoh here! [is] many now [the] people of the land and you have caused to cease them from forced labor their.
ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם׃
6 And he commanded Pharaoh on the day that the taskmasters over the people and foremen its saying.
ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר׃
7 Not you will repeat! to give straw to the people to make bricks the bricks as yesterday three days ago they let them go and they may gather for themselves straw.
לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן׃
8 And [the] measurement of the bricks which they [were] making yesterday three days ago you will place on them not you will diminish from it for [are] idle they there-fore they [are] crying out saying let us go let us sacrifice to God our.
ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו׃
9 Let it be heavy the labor on the men so they may work in it and may not them pay attention to words of falsehood.
תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר׃
10 And they went out [the] taskmasters of the people and foremen its and they said to the people saying thus he says Pharaoh not I [am] giving to you straw.
ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן׃
11 You go acquire for yourselves straw from where you will find [it] for not [is] diminished from labor your anything.
אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר׃
12 And it scattered the people in all [the] land of Egypt to gather stubble for the straw.
ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן׃
13 And the taskmasters [were] pressing [them] saying complete work your a matter of a day in day its just as when was the straw.
והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן׃
14 And they were struck [the] foremen of [the] people of Israel whom they had appointed over them [the] taskmasters of Pharaoh saying why? not have you completed prescribed portion your by making bricks as yesterday three days ago neither yesterday nor this day.
ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום׃
15 And they went [the] foremen of [the] people of Israel and they cried out to Pharaoh saying why? are you doing thus to servants your.
ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך׃
16 Straw not [is being] given to servants your and bricks [people are] saying to us make and there! servants your [are] being struck and you have sinned people your.
תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך׃
17 And he said [are] idle you idle there-fore you [are] saying let us go let us sacrifice to Yahweh.
ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה׃
18 And now go work and straw not it will be given to you and [the] measurement of bricks you will give.
ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו׃
19 And they saw [the] foremen of [the] people of Israel themselves in trouble saying not you will diminish from bricks your a matter of a day in day its.
ויראו שטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו׃
20 And they met Moses and Aaron standing to meet them when came out they from with Pharaoh.
ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה׃
21 And they said to them may he look Yahweh on you and may he judge that you have made stink odor our in [the] eyes of Pharaoh and in [the] eyes of servants his to put a sword in hand their to kill us.
ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו׃
22 And he returned Moses to Yahweh and he said O Lord why? have you done harm to the people this why? this did you send me.
וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני׃
23 And from then I went to Pharaoh to speak in name your he has done harm to the people this and certainly not you have delivered people your.
ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך׃

< Exodus 5 >