Acts 23
1 Having looked intently then Paul at the Council he said; Men brothers, I myself in all conscience good have lived as a citizen to God unto this day.
| פולוס נעץ את מבטו בחברי הסנהדרין ואמר:”אחים, תמיד חייתי לפני אלוהים במצפון נקי.“ |
2 Then the high priest Ananias commanded to those standing by him to strike of him the mouth.
| באותו רגע ציווה חנניה הכהן על האנשים שעמדו ליד פולוס לסטור לו על פיו. |
3 Then Paul to him said; To strike you is about God, wall whitewashed! And you yourself do you sit judging me according to the law, and violating law you command me to be struck?
| ”יסטור לך אלוהים, קיר מסויד שכמוך!“קרא פולוס.”איזה מן שופט אתה? כיצד אתה יכול לשבת כאן ולשפוט אותי על־פי התורה, כשבאותו זמן אתה עצמך עובר על התורה, ומצווה להכות אותי?!“ |
4 Those who now standing by said; The high priest of God do you insult?
| האנשים שעמדו קרוב לפולוס אמרו לו:”אתה מעליב את הכהן הגדול!“ |
5 Was saying then Paul; Not I had known, brothers, that he is high priest; it has been written for (that *no*) [The] ruler of the people of you not you will speak evil [of].’
| ”אחי, אני מצטער“, התנצל פולוס.”לא ידעתי שזהו הכהן הגדול. הרי כתוב בתורה שאסור להעליב נשיא או שליט.“ |
6 Having known then Paul that the one part consists of Sadducees but the other of Pharisees (he was crying out *N(k)O*) in the Council; Men brothers, I myself a Pharisee am, [the] son (of Pharisees; *N(K)O*) concerning [the] hope and resurrection of [the] dead I myself am judged.
| פתאום צץ רעיון במוחו של פולוס: הלא מחצית חברי הסנהדרין היו פרושים, ומחציתם – צדוקים. הוא קם על רגליו וקרא בקול:”אחי, אני פרוש בן פרוש, ועכשיו אתם שופטים אותי על־שום שאני מאמין בתחיית המתים!“ |
7 This then of him (saying *N(k)(o)*) arose a dissension between the Pharisees and (of the *k*) Sadducees, and was divided the crowd.
| דבריו אלה פילגו מיד את הסנהדרין לשניים, ועתה הייתה המחלוקת בין הפרושים ובין הצדוקים. |
8 Sadducees indeed for say not there to be resurrection (neither [to be] *N(k)O*) angel nor [to be] spirit; Pharisees however confess both.
| כי הפרושים האמינו בתחיית המתים ובקיומם של מלאכים ורוחות, ואילו הצדוקים כפרו בכל אלה. |
9 Arose then a clamor great; and having risen up (some *NO*) (of the scribes *N(k)O*) of the party of the Pharisees they were contending saying; No [thing] evil we find in man this; What if now a spirit has spoken to him or an angel (Surely we shall be fighting God? *K*)
| ההמולה הלכה וגברה, וסופרים אחדים – שהיו פרושים בעצמם – קמו ודיברו בזכותו של פולוס.”לא מצאנו כל אשמה באיש הזה!“צעקו.”אולי הקול שדיבר אליו בדרך לדמשק היה רוח או מלאך!“ |
10 great then (is becoming *N(k)O*) dissension, (having feared *N(k)O*) the commander lest may be torn to pieces Paul by them he commanded the troop (having gone down *NK(o)*) (and *k*) to take by force him from midst of them, to bring [him] then into the barracks.
| המתיחות גברה והוויכוח התלהט; הנוכחים החלו למשוך את פולוס – זה לכאן וזה לכאן. מפקד החטיבה פחד שיקרעו את פולוס לגזרים, ולכן ציווה על חייליו לקחת אותו משם בכוח הזרוע ולהחזירו למצודה. |
11 But on the following night having stood by him the Lord said; Take courage (Paul; *k*) as for you have fully testified about Me at Jerusalem, thus you it behooves also in Rome to testify.
| באותו לילה עמד האדון לצדו של פולוס ואמר לו:”חזק ואמץ, פולוס! כשם שהעדת עלי בפני תושבי ירושלים, כך תצטרך להעיד עלי גם בפני תושבי רומא!“ |
12 When it was becoming then day having made a conspiracy (the Jews *N(k)O*) put under an oath themselves declaring neither to eat nor to drink until that they may kill Paul.
| לפנות בוקר התקבצו יחד למעלה מארבעים יהודים, ונדרו נדר שלא יאכלו ולא ישתו עד שיהרגו את פולוס. |
13 There were now more than forty this plot (having made; *N(k)O*)
14 who having come to the chief priests and to the elders said; With an oath we have bound ourselves nothing to eat until that we may kill Paul.
| הם הלכו אל ראשי הכוהנים ואל הזקנים וסיפרו להם על כך. |
15 Now therefore you yourselves do make a report to the commander along with the Council, so that (tomorrow *K*) he may bring down him (to *N(k)O*) you as being about to examine more earnestly the [things] about him; we ourselves then before drawing near of him ready we are to execute him.
| ”בקשו ממפקד החטיבה להחזיר את פולוס לבית־הדין“, אמרו.”העמידו פנים כאילו שאתם רוצים לשאול אותו עוד כמה שאלות, ואנחנו כבר נהרוג אותו בדרך.“ |
16 Having heard however the son of the sister of Paul (of the ambush, *N(k)O*) having come near and having entered into the barracks he reported [it] to Paul.
| אולם בן־אחותו של פולוס גילה במקרה את מזימתם, ומיהר אל המצודה כדי לדווח לפולוס על כך. |
17 Having called to [him] then Paul one of the centurions he was saying; young man this (do take *NK(o)*) to the commander; he has for to report something to him.
| פולוס קרא לאחד הקצינים ואמר:”קח את הנער הזה אל המפקד; יש לו משהו חשוב לספר לו.“ |
18 The [one] indeed therefore having taken him he brought [him] to the commander and he says; The prisoner Paul having called to me he asked [me] this (young man *N(k)O*) to lead to you having something to say to you.
| הקצין לקח את הנער, הביאו אל המפקד והסביר:”פולוס האסיר קרא לי וביקש ממני להביא אליך את הנער הזה, כי יש לו משהו לומר לך.“ |
19 Having taken hold then of the hand of him the commander and having withdrawn in private he was inquiring: What is it that you have to report to me?
| המפקד אחז בידו של הנער, הובילוהו הצידה ושאל:”מה אתה רוצה לומר לי?“ |
20 He said then that The Jews have agreed to ask you that tomorrow Paul you may bring down into the Council as (it being about *N(K)(O)*) something more earnestly to inquire about him.
| ”מחר מתכוננים היהודים לבקש ממך להחזיר את פולוס לסנהדרין, “סיפר הנער,”ביומרה שהם מעוניינים לשאול אותו שאלות נוספות. |
21 You yourself therefore not may be persuaded by them, Lie in wait indeed for him of them men more than forty, who was put under an oath themselves neither to eat nor to drink until that they may execute him and now they are ready awaiting the from you promise.
| אולם אל תשמע בקולם! כי למעלה מארבעים איש אורבים לו בדרך, מוכנים להתנפל עליו ולהרוג אותו. הם נדרו נדר שלא יאכלו ולא ישתו עד שפולוס ימות. עתה הם מחכים שתענה בחיוב לבקשתם.“ |
22 Indeed therefore [the] commander dismissed the (young man *N(k)O*) having instructed [him] No one to tell that these things you reported to me.
| ”אל תאמר לאיש שסיפרת לי דברים אלה.“הזהירו המפקד, ושלחו לדרכו. |
23 And having called to [him] two certain of the centurions he said; do prepare soldiers two hundred so that they may go as far as Caesarea and horsemen seventy and spearmen two hundred for [the] third hour of the night,
| לאחר מכן קרא המפקד לשני קצינים ופקד עליהם:”הכינו מאתיים חיילים לצאת לקיסריה הערב בשעה תשע! קחו אתכם מאתיים קשתים, ועוד שבעים פרשים חמושים. תנו לפולוס סוס רכיבה, והביאו אותו בשלום אל פליקס המושל.“ |
24 Mounts then providing so that having set upon [them] Paul they may bring [him] safely to Felix the governor;
25 having written a letter (having *N(k)O*) form this:
| הוא שלח בידם את המכתב הבא אל פליקס: |
26 Claudius Lysias To the most excellent governor Felix Greeting.
| ”מאת: קלודיוס לוסיאס.”אל: הוד מעלתו המושל פליקס.”שלום וברכה! |
27 man this having been seized by the Jews and being about to be executed by them, having come up with the troop I rescued (him *k*) having learned that a Roman he is;
| ”אדם זה נתפס על־ידי היהודים, והם כמעט הרגו אותו. אולם משנודע לי שהוא אזרח רומאי, שלחתי מיד חיילים להצילו מידם. |
28 Resolving (then to know *N(k)O*) the charge on account of which they were accusing him I brought down (him *k*) to the council of them;
| הבאתי אותו למשפט לפני בית־המשפט העליון של היהודים, כדי לדעת מה עשה. |
29 whom I found being accused concerning questions of the law of them, not however [of anything] worthy of death or of chains having accusation.
| עד מהרה נוכחתי לדעת שהאשמותיהם מתייחסות רק לאמונה היהודית, ולא למעשה פלילי שדינו מאסר או מוות, |
30 When was being disclosed then to me a plot that against the man (to be about to *k*) going to happen (by the Jews *K*) (at once *NK(O)*) I sent [him] to you having instructed also to the accusers to speak the [things] against him before you. (Farewell! *KO*)
| אך כשנודע לי שיהודים רוצים להרוג אותו, החלטתי לשלחו אליך ולומר למאשימיו להביא את טענותיהם לפניך.“ |
31 Indeed therefore [the] soldiers according to that ordered them having taken Paul brought [him] through (*k*) night to Antipatris.
| החיילים מילאו את הפקודה ולקחו את פולוס בלילה למבצר אנטיפטרוס. |
32 On the now next day having allowed the horsemen (to go *N(k)O*) with him they returned to the barracks;
| למחרת בבוקר חזרו החיילים למצודה בירושלים, והשאירו את פולוס עם הפרשים כדי שייקחו אותו לקיסריה. |
33 who having entered into Caesarea and having delivered the letter to the governor presented also Paul to him.
| בהגיעם לקיסריה הביאו את פולוס לפני המושל, ומסרו לו את המכתב. |
34 Having read [it] then (governor *k*) and having asked from what province he is and having learned that from Cilicia [he is],
| פליקס קרא את המכתב ושאל את פולוס למוצאו.”אני מקיליקיה“, ענה פולוס. |
35 I will hear fully you, he was saying, when also the accusers of you may have arrived. (having commanded *N(k)O*) (then *k*) in the Praetorium of Herod to be guarded him.
| ”אשמע את המקרה שלך במלואו כאשר יגיעו לכאן גם מאשימיך“, אמר לו המושל, וציווה לשמור עליו בכלא שבארמון המלך הורדוס. |
