Song of Solomon 2
1 [SHE] I am The meadow-saffron of Sharon, The lily of the valleys.
| אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃ |
2 [HE] As a lily among thorns, So, is my fair one, among the daughters!
| כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃ |
3 [SHE] As an apple-tree among the trees of the forest, So, is my beloved, among the sons: In his shade, I greatly delighted and sat down, And, his fruit, was sweet to my taste.
| כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃ |
4 He hath brought me into the house of wine, and, his banner over me, is love.
| הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה׃ |
5 Sustain me with raisin-cakes, refresh me with apples, —for sick with love, I am.
| סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני׃ |
6 His left hand under my head, then, his right hand, embraceth me!
| שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃ |
7 [HE] I adjure you, ye daughters of Jerusalem, by the gazelles or by the hinds of the field, —That ye wake not, nor arouse, the dear love until she please!
| השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃ |
8 [SHE] The voice of my beloved! Lo! here he cometh, —leaping over the mountains, skipping over the hills.
| קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׃ |
9 Resembleth, my beloved, a gazelle, or a young stag, —Lo! here he is, standing behind our wall, looking in at the windows, peeping in at the lattice.
| דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים׃ |
10 Responded my beloved, and said to me, —Rise up! my fair—my beautiful—one, and come away,
| ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃ |
11 For lo, the winter, is past, —the rain, is over, [and] gone;
| כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו׃ |
12 The flowers, have appeared in the earth, the time of the spring-song, hath come, —and, the voice of the turtle, is heard in our land;
| הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃ |
13 The fig-tree, hath spiced her green figs, and, the vines—all blossom, yield fragrance, —Rise up! my fair—my beautiful—one, and come away!
| התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך׃ |
14 [HE] O my dove! In the retreats of the crag, in the hiding-place of the terrace, Let me see thy form, Let me hear thy voice, —For, thy voice, is sweet, and, thy form, comely.
| יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה׃ |
15 [BOTH] Take ye for us, the foxes, the little foxes that are spoiling the vines, —and, our vines, are all blossom!
| אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃ |
16 [SHE] My beloved, is, mine, and, I, am, his, he that pastureth among lilies!
| דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃ |
17 Until the day, breathe, and the shadows, be lengthened, Again, liken thyself, my beloved, to a gazelle, or to a young stag, upon the cleft mountains.
| עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃ |
