Psalms 94
1 O GOD of avenging—Yahweh, GOD of avenging, shine forth:
| אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע׃ |
2 Lift up thyself, O judge of the earth, Render a recompense unto the proud.
| הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים׃ |
3 How long shall the lawless, O Yahweh, How long shall the lawless exult?
| עד מתי רשעים יהוה עד מתי רשעים יעלזו׃ |
4 They pour forth [words], they speak arrogantly, All the workers of iniquity, do boast:
| יביעו ידברו עתק יתאמרו כל פעלי און׃ |
5 Thy people, O Yahweh, they will crush, And, thine inheritance, tread down;
| עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו׃ |
6 The widow and sojourner, they will slay, And, the fatherless, murder.
| אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו׃ |
7 Yet have they said—Yah, doth not see, The God of Jacob, doth not understand.
| ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב׃ |
8 Understand, ye brutish among the people, And, ye dullards, when will ye show discretion?
| בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו׃ |
9 He that planteth the ear, shall he not hear? Or, that fashioneth the eye, shall he not have power to see?
| הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט׃ |
10 He that correcteth nations, shall he not reprove? He that teacheth man knowledge!
| היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת׃ |
11 Yahweh, knoweth the plans of men, That, they, are a breath!
| יהוה ידע מחשבות אדם כי המה הבל׃ |
12 How happy the man whom thou correctest, O Yah! And whom, out of thy law, thou instructest!
| אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו׃ |
13 That thou mayest give him rest from the days of misfortune, Until there be digged—for the lawless one—a pit.
| להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת׃ |
14 For Yahweh, will not abandon, his people, And, his inheritance, will he not forsake;
| כי לא יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב׃ |
15 For, unto righteousness, shall the judicial sentence return, Then shall follow it—all the upright in heart.
| כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב׃ |
16 Who will rise up for me, against the evil-doers? Who will make a stand for me, against the workers of iniquity?
| מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פעלי און׃ |
17 If, Yahweh, had not been a help to me, Soon had sunk into silence—my soul!
| לולי יהוה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי׃ |
18 If I say, My foot, hath slipped, Thy lovingkindness, O Yahweh, supporteth me.
| אם אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני׃ |
19 In the multitude of my cares within me, Thy consolations, delight my soul.
| ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי׃ |
20 Shall the throne that inflicteth ruin, have fellowship with thee, That frameth oppression, by statute?
| היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק׃ |
21 They make an attack on the life of the righteous one, —And, innocent blood, they condemn.
| יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו׃ |
22 But, Yahweh, hath become for me a high tower, And my God, my rock of refuge.
| ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי׃ |
23 Thus hath he brought back on them their iniquity, And, by their own wickedness, will he destroy them, Destroy them, will Yahweh our God.
| וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו׃ |
