Psalms 90
1 A Prayer by Moses, the Man of God. Lord! a dwelling-place, hast, thou, become to us, From generation to generation:
| תפלה למשה איש-האלהים אדני--מעון אתה היית לנו בדר ודר |
2 Before, the mountains, were born, Or thou hadst brought forth the earth and the world, Even, from age to age, thou, [wast] GOD.
| בטרם הרים ילדו-- ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד-עולם אתה אל |
3 Thou causest man to return unto dust, And hast said—Return, ye sons of Adam!
| תשב אנוש עד-דכא ותאמר שובו בני-אדם |
4 For, a thousand years, in thine eyes, [are], As yesterday, in that it passed away, Or [as] a watch in the night.
| כי אלף שנים בעיניך-- כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה |
5 Thou hast snatched them away, A sleep, do they become, In the morning, [they are] like grass that shooteth up,
| זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף |
6 In the morning, it sprouteth and shooteth up, By the evening, it is cut down and withered.
| בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש |
7 For we are consumed in thine anger, And, in thy wrath, are we dismayed;
| כי-כלינו באפך ובחמתך נבהלנו |
8 Thou hast set, Our iniquities before thee, Our secret near the luminary of thy face.
| שת (שתה) עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך |
9 For, all our days, decline in thy wrath, —We end our years like a sigh.
| כי כל-ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו-הגה |
10 The days of our years, have, in them, three score years and ten, And, if, by reason of strength, they have fourscore years, Yet, their boast, is labour and sorrow, For it hath passed quickly, and we have flown away.
| ימי-שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה-- ורהבם עמל ואון כי-גז חיש ונעפה |
11 Who knoweth the strength of thine anger? Even, according to the fear of thee, is thy wrath!
| מי-יודע עז אפך וכיראתך עברתך |
12 How to number our days, so grant us to know, That we may win us a heart that hath wisdom.
| למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה |
13 Return, Yahweh, oh how long? And have compassion upon thy servants;
| שובה יהוה עד-מתי והנחם על-עבדיך |
14 Satisfy us, in the morning, with thy lovingkindness, That we may shout aloud and be glad, Throughout all our days.
| שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל-ימינו |
15 Make us glad, according to, The days thou hast humbled us, The years we have seen misfortune:
| שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה |
16 Let thy work, appear unto thy servants, And, thy majesty, upon their children;
| יראה אל-עבדיך פעלך והדרך על-בניהם |
17 And let the delightfulness of Adonay our God be upon us, —And, the work of our hands, establish thou upon us, Yea, the work of our hands, establish thou it.
| ויהי נעם אדני אלהינו-- עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו |
