< Psalms 81 >

1 To the Chief Musician. On "the Gittith." Asaph’s. Shout ye for joy, unto God our strength, Sound the note of triumph, to the God of Jacob;
למנצח על הגתית לאסף הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב׃
2 Raise a melody, and strike the timbrel, The lyre so sweet, with the harp:
שאו זמרה ותנו תף כנור נעים עם נבל׃
3 Blow, at the new moon, the horn, At the full moon, for the day of our sacred festival:
תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו׃
4 For, a statute to Israel, it is, A regulation, by the God of Jacob;
כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב׃
5 A testimony in Joseph, he appointed it, When he went forth over the land of Egypt: A language I liked not, used I to hear;
עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע׃
6 I took away, from the burden, his shoulder, his hands, from the clay, were set free.
הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעברנה׃
7 In distress, thou didst cry, and I delivered thee, —I answered thee, within a hiding-place of thunder, I proved thee by the waters of Meribah. (Selah)
בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה׃
8 Hear, O my people, and I will adjure thee, O Israel, if thou wilt hearken unto me!
שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי׃
9 There shall not be, within thee, a foreign GOD, —Neither shalt thou bow down to a strange GOD:
לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר׃
10 I, Yahweh, am thy God, Who brought thee up out of the land of Egypt, —Open wide thy mouth, that I may fill it.
אנכי יהוה אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו׃
11 But my people, hearkened not, unto my voice, Even, Israel, inclined not unto me.
ולא שמע עמי לקולי וישראל לא אבה לי׃
12 So then I let them go on in the stubbornness of their own heart, They might walk in their own counsels!
ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם׃
13 If, my people, were hearkening unto me, [If, ] Israel, in my ways, would walk,
לו עמי שמע לי ישראל בדרכי יהלכו׃
14 Right soon, their foes, would I subdue, And, against their adversaries, would I turn my hand:
כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי׃
15 The haters of Yahweh, should come cringing unto him, Then let their own good time be age-abiding!
משנאי יהוה יכחשו לו ויהי עתם לעולם׃
16 Then would he feed them from the marrow of the wheat, Yea, out of the rock—with honey, would I satisfy thee.
ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך׃

< Psalms 81 >