Psalms 80
1 To the Chief Musician. For "the Lilies of Testimony." Asaph’s. A Melody. O Shepherd of Israel, give ear, Thou who leddest forth Joseph like a rock, Thou who art throned on the cherubim, appear!
| למנצח אל-ששנים עדות לאסף מזמור ב רעה ישראל האזינה-- נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה |
2 Before Ephraim and Benjamin and Manasseh, stir up thy strength, And come! to our salvation.
| לפני אפרים ובנימן ומנשה-- עוררה את-גבורתך ולכה לישעתה לנו |
3 O God, bring us back, And light up thy face, That we may be saved.
| אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה |
4 O Yahweh, God of hosts! How long hast thou been wroth with the prayer of thy people?
| יהוה אלהים צבאות-- עד-מתי עשנת בתפלת עמך |
5 Thou hast fed them with the food of tears, And hast caused them to drink the water of weeping in threefold abundance.
| האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש |
6 Thou dost make us an object of contention to our neighbours, And, our foes, find mockery for themselves.
| תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו-למו |
7 O God of hosts, bring us back, And light up thy face, That we may be saved.
| אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה |
8 A vine out of Egypt, thou didst remove, Thou didst cast out nations, and plant it;
| גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה |
9 Thou didst make a clear space before it, So it rooted well its roots, and filled up the land;
| פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא-ארץ |
10 Covered were the mountains with its shade, And, with its boughs, the mighty cedars.
| כסו הרים צלה וענפיה ארזי-אל |
11 It thrust forth its branches as far as the sea, —And, unto the River, its shoots.
| תשלח קצירה עד-ים ואל-נהר יונקותיה |
12 Wherefore hast thou broken down its fences, So that all who pass along the way, pluck its fruit?
| למה פרצת גדריה וארוה כל-עברי דרך |
13 The boar out of the forest, browseth upon it, And, the wild beast of the field, pastureth thereon.
| יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה |
14 O God of hosts, return, we pray thee, —Look down out of the heavens, and see, And inspect this vine:
| אלהים צבאות שוב-נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת |
15 Yea the stock which thy right hand planted, Even upon the son thou didst secure for thyself.
| וכנה אשר-נטעה ימינך ועל-בן אמצתה לך |
16 To be burned with fire, it is cut down, —At the rebuke of thy countenance, they will perish.
| שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו |
17 Let thy hand be, Upon the Man of thy right hand, Upon the Son of Man thou didst secure for thyself;
| תהי-ידך על-איש ימינך על-בן-אדם אמצת לך |
18 So will we not draw back from thee, Thou wilt bring us to life, And, on thy Name, will we call.
| ולא-נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא |
19 O Yahweh, God of hosts! bring us back, Light up thy face, That we may be saved.
| יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה |
