Psalms 71
1 In thee, O Yahweh, have I sought refuge, May I not be ashamed unto times age-abiding:
| בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם |
2 In thy righteousness, wilt thou rescue me, and deliver me, Incline unto me thine ear, and save me:
| בצדקתך תצילני ותפלטני הטה-אלי אזנך והושיעני |
3 Be thou unto me, a Rock to dwell in, a Place of Security, To save me, For, my mountain crag and my stronghold, thou art.
| היה לי לצור מעון לבוא-- תמיד צוית להושיעני כי-סלעי ומצודתי אתה |
4 Oh my God, deliver me, From the hand of the lawless one, From the clutch of the perverse and ruthless one;
| אלהי--פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ |
5 For, thou, art my hope, My Lord, Yahweh, My confidence from my youthful days:
| כי-אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי |
6 Upon thee, have I stayed myself from birth, Thou art he that severed me, from the body of my mother, Of thee, shall be my praise—continually.
| עליך נסמכתי מבטן--ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד |
7 A very wonder, have I been unto many, Seeing that, thou, hast been my strong refuge,
| כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי-עז |
8 My mouth shall be filled with, thy praise, All the day, with thy splendour.
| ימלא פי תהלתך כל-היום תפארתך |
9 Do not cast me off in the time of old age, When my vigour faileth, do not forsake me;
| אל-תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל-תעזבני |
10 For mine enemies have spoken of me, And, they who watch for my life, have taken counsel together;
| כי-אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו |
11 Saying, God, hath forsaken him, Pursue and take him, For there is none to rescue.
| לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי-אין מציל |
12 O God, be not far from me, O my God, to help me, make haste!
| אלהים אל-תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה (חושה) |
13 Let them be ashamed—be consumed, Who are assailing my life, —Let them be covered with reproach and confusion, Who are seeking my hurt.
| יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה--מבקשי רעתי |
14 But, I, continually will hope, And will add to all thy praise;
| ואני תמיד איחל והוספתי על-כל-תהלתך |
15 My mouth, shall relate thy righteousness, All the day, thy deliverance, For I know not the numbers.
| פי יספר צדקתך--כל-היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות |
16 I will enter into the mighty doings of My Lord—Yahweh, I will make mention of thy righteousness—thine alone.
| אבוא--בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך |
17 O God, thou hast taught me from my youthful days, And, hitherto, have I been wont to tell of thy wonders;
| אלהים למדתני מנעורי ועד-הנה אגיד נפלאותיך |
18 Even now, therefore, that I am old and grayheaded, O God, do not forsake me, —Until I tell of thine arm unto a [new] generation, Unto every one that is to come, thy might;
| וגם עד-זקנה ושיבה-- אלהים אל-תעזבני עד-אגיד זרועך לדור לכל-יבוא גבורתך |
19 And, as for thy righteousness, O God, up on high, Wherein thou hast wrought great things, O God! who is like unto thee?
| וצדקתך אלהים עד-מרום אשר-עשית גדלות אלהים מי כמוך |
20 Thou who hast let us see many distresses and misfortunes, Wilt again bring us to life, And, out of the resounding depths of the earth, wilt again raise us up;
| אשר הראיתנו (הראיתני) צרות רבות-- ורעות תשוב תחינו (תחיני) ומתהמות הארץ תשוב תעלני |
21 Thou wilt increase my greatness, And, on every side, wilt comfort me.
| תרב גדלתי ותסב תנחמני |
22 I also, will praise thee by the aid of a harp, Thy faithfulness, O my God, —I will make music unto thee with a lyre, Thou holy one of Israel;
| גם-אני אודך בכלי-נבל-- אמתך אלהי אזמרה לך בכנור-- קדוש ישראל |
23 My lips shall make a joyful noise, When I make music unto thee, And my soul which thou hast ransomed;
| תרננה שפתי כי אזמרה-לך ונפשי אשר פדית |
24 Even my tongue, all the day, shall softly utter thy righteousness, For they have turned pale—for they have blushed, Who were seeking my hurt.
| גם-לשוני-- כל-היום תהגה צדקתך כי-בשו כי-חפרו מבקשי רעתי |
