Psalms 52

1 To the Chief Musician. A Psalm of Instruction, of David. When Doeg the Edomite went, and told Saul; and said to him, —David, hath entered the house of Ahimelech. Why dost thou boast thyself of wickedness, O mighty man? The lovingkindness of GOD, [lasteth] all the day.

למנצח משכיל לדוד בבוא דואג האדמי ויגד לשאול ויאמר לו בא דוד אל בית אחימלך מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום׃

2 Engulfing ruin, doth thy tongue devise, Like a whetted razor, working deceit;

הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה׃

3 Thou lovest Evil more than good, Falsehood, more than speaking righteousness. (Selah)

אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק סלה׃

4 Thou lovest all devouring words, O deceitful tongue!

אהבת כל דברי בלע לשון מרמה׃

5 GOD also, will break thee down utterly, He will snatch thee up and tear thee away tentless, And uproot thee, out of the land of the living. (Selah)

גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה׃

6 The righteous shall both see and fear, And, over him, shall laugh:

ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו׃

7 Lo! the man who made not God his refuge, —But trusted in the abundance of his riches, Emboldened himself in his wealth!

הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו׃

8 But, I, am like a flourishing olive-tree, in the house of God, I have put confidence in the lovingkindness of God, for times age-abiding and beyond.

ואני כזית רענן בבית אלהים בטחתי בחסד אלהים עולם ועד׃

9 I will praise thee to times age-abiding, Because thou didst effectually work, —And I will wait on thy Name, Because it is good, In the presence of thy men of lovingkindness.

אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך כי טוב נגד חסידיך׃