Psalms 2

1 Wherefore have nations assembled in tumult? Or should, peoples, mutter an empty thing?

למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק

2 The kings of earth take their station, and, grave men, have met by appointment together, —against Yahweh, and against his Anointed One [saying]:

יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו

3 Let us break asunder their bonds, —and cast from us their cords!

ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו

4 He that sitteth in the heavens, will laugh, —My Lord, will mock at them:

יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו

5 Then, will he speak unto them in his anger, and, in his wrath, confound them:

אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו

6 Yet, I, have installed my king, —on Zion my holy mountain.

ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי

7 Let me tell of a decree, —Yahweh, hath said unto me, My son, thou art, I, to-day, have begotten thee:

אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך

8 Ask of me, and let me give nations as thine inheritance, and, as thy possession, the ends of the earth:

שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ

9 Thou shalt shepherd them with a sceptre of iron, —as a potter’s vessel, shalt thou dash them in pieces.

תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם

10 Now, therefore, ye kings, show your prudence, Be admonished, ye judges of earth:

ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ

11 Serve Yahweh with reverence, and exult with trembling:

עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה

12 Kiss the son, lest he be angry, and ye perish by the way, for soon might be kindled his anger, —How happy are all who seek refuge in him!

נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו