Psalms 17
1 A Prayer of David. Hear, O Yahweh, the right, Attend to my loud cry, Give ear unto my prayer, on lips that would not deceive:
| תפלה לדוד שמעה יהוה צדק-- הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה |
2 From before thee, let my sentence come forth, Thine eyes, behold with equity.
| מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים |
3 Thou hast tested my heart, hast made inspection by night, hast refined me until thou couldst find nothing, Had I devised evil, my mouth should not have transgressed:
| בחנת לבי פקדת לילה-- צרפתני בל-תמצא זמתי בל-יעבר-פי |
4 As for the workings of men, By the word of thy lips, have, I, taken heed of the paths of the violent one.
| לפעלות אדם בדבר שפתיך-- אני שמרתי ארחות פריץ |
5 Thou hast held fast my goings on to thy ways, My footsteps have not been shaken:
| תמך אשרי במעגלותיך בל-נמוטו פעמי |
6 I, have called upon thee, for thou wilt answer me, O GOD, —Incline thine ear unto me, Hear thou my speech:
| אני-קראתיך כי-תענני אל הט-אזנך לי שמע אמרתי |
7 Let thy lovingkindness be distinguished, thou Saviour of such as seek refuge from them who lift themselves up against thy right hand.
| הפלה חסדיך מושיע חוסים-- ממתקוממים בימינך |
8 Guard me, as the pupil of the eye, —Under the shadow of thy wings, wilt thou hide me:
| שמרני כאישון בת-עין בצל כנפיך תסתירני |
9 From the face of lawless ones who have treated me with violence, the foes of my soul, who come round against me:
| מפני רשעים זו שדוני איבי בנפש יקיפו עלי |
10 Their own fat [heart], have they shut up, —With their mouth, have they spoken proudly.
| חלבמו סגרו פימו דברו בגאות |
11 As for our own goings, now, have they surrounded us, —Their eyes, they fix, bending to the earth:
| אשרינו עתה סבבוני (סבבונו) עיניהם ישיתו לנטות בארץ |
12 His likeness, is as a lion, that longeth to rend, and as a young lion, lurking in secret places.
| דמינו--כאריה יכסוף לטרף וככפיר ישב במסתרים |
13 Rise, Yahweh! Confront his face, Bring him down, Deliver my soul from the lawless one [who is] thy sword:
| קומה יהוה-- קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך |
14 From men [who are] thy hand, O Yahweh, From the men of this age, whose portion, is among the living, and, with thy treasure, thou fillest their bosom, —They must be satisfied with sons, And must leave their abundance to their children: —
| ממתים ידך יהוה ממתים מחלד-- חלקם בחיים וצפינך (וצפונך) תמלא בטנם ישבעו בנים-- והניחו יתרם לעולליהם |
15 I, in righteousness, shall behold thy face, Shall be satisfied when awakened by a vision of thee.
| אני--בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך |
