Psalms 139
1 To the Chief Musician, David’s. A Melody. O Yahweh! thou hast searched me, and observed:
| למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃ |
2 Thou, hast observed my downsitting and mine uprising, Thou hast given heed to my desire, from afar:
| אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃ |
3 My path and my couch, hast thou examined, and, all my ways, thou well knowest.
| ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃ |
4 Surely there hath not been a word on my tongue, [but] behold! O Yahweh, thou hast observed it on every side.
| כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃ |
5 Behind and before, hast thou shut me in, and hast laid upon me thy hand: —
| אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃ |
6 Knowledge, too wonderful, for me! high, I cannot attain to it!
| פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃ |
7 Whither can I go from thy spirit? or whither, from thy face, can I flee?
| אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃ |
8 If I ascend the heavens, there, thou art! If I spread out hades as my couch, behold thee! (Sheol h7585)
| אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃ (Sheol h7585) |
9 If I mount the wings of the dawn, settle down in the region beyond the sea,
| אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃ |
10 Even there, thy hand shall lead me, and thy right hand shall hold me.
| גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃ |
11 If I say, Surely, darkness, shall cover me! then, night, is light about me.
| ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃ |
12 Even darkness, will not conceal from thee, —but, night, like day, will shine, So is the darkness, as the light!
| גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃ |
13 For, thou, didst possess thyself of my reins, thou didst weave me together in the womb of my mother.
| כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃ |
14 I thank thee, in that fearfully was my being distinguished, Wonderful are thy works, and, mine own soul, is observing [them] intently!
| אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃ |
15 My substance was not hid from thee, —when I was made in secret, when I was skilfully figured in the lower parts of the earth.
| לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃ |
16 Mine unfinished substance, thine eyes beheld, and, in thy book, all the parts thereof were written, —the days they should be fashioned! while yet there was not one among them.
| גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃ |
17 To me, then, how precious have thy desires become, O GOD! How numerous, the heads of them!
| ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃ |
18 I would recount them! Beyond the sands, they multiply, I rouse myself—and am still with thee.
| אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃ |
19 Wilt thou not, O GOD, slay the lawless one? Therefore, ye men of bloodshed, depart from me!
| אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃ |
20 For they speak of thee wickedly, Thy foes lift up [their hand] unto falsehood.
| אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃ |
21 Do I not hate, them who hate thee, O Yahweh? And loathe, them who rise up against thee?
| הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃ |
22 With completeness of hatred, I hate them, As enemies, have they become to me.
| תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃ |
23 Search me, O GOD, and observe my heart, Try me, and observe my cares;
| חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃ |
24 And see if there be any idol-way in me, and lead me in a way age-abiding.
| וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃ |
