Psalms 137

1 By the rivers of Babylon, there, we sat down, yea we wept—when we remembered Zion:

על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון

2 Upon the willows—in the midst thereof, hanged we our lyres:

על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו

3 For, there, our captors asked of us words of song, and our plunderers—gladness, —Sing us of the songs of Zion!

כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון

4 How shall we sing the song of Yahweh, on a foreign soil?

איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר

5 If I forget thee, O Jerusalem, Let my right-hand forget:

אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני

6 Let my tongue cleave to the roof of my mouth, if I do not remember thee! if I do not lift up Jerusalem above the head of mine own gladness.

תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי

7 Remember, O Yahweh, against the sons of Edom, the day of Jerusalem, —how they continued to say—Overthrow! Overthrow! unto the foundation within it.

זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה

8 O ruined daughter of Babylon, —how happy the man who shall repay thee thy dealing, wherewith thou didst deal with us!

בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו

9 How happy the man who shall snatch away and dash thy children against the crag.

אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע