Psalms 110

1 David’s. A Melody. The declaration of Yahweh to my Lord—Sit thou at my right hand, Until I make thy foes thy footstool.

לדוד מזמור נאם יהוה לאדני--שב לימיני עד-אשית איביך הדם לרגליך

2 Thy sceptre of strength, will Yahweh extend out of Zion, Tread thou down, in the midst of thy foes.

מטה-עזך--ישלח יהוה מציון רדה בקרב איביך

3 Thy people, will freely offer themselves, in the day of thine army, —in the splendours of holiness, out of the womb of the dawn, To thee, [shall spring forth] the dew of thy youth.

עמך נדבת ביום חילך בהדרי-קדש מרחם משחר לך טל ילדתיך

4 Yahweh, hath sworn—and will not repent, Thou, [shalt be] a priest unto times age-abiding, after the manner of Melchizedek.

נשבע יהוה ולא ינחם-- אתה-כהן לעולם על-דברתי מלכי-צדק

5 My Lord, on thy right hand, —hath shattered—in the day of his anger—kings;

אדני על-ימינך מחץ ביום-אפו מלכים

6 He will judge among the nations—full of dead bodies! He hath shattered the head over a land far extended:

ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על-ארץ רבה

7 Of the torrent in the way, will he drink; —For this cause, will he lift up [his] head.

מנחל בדרך ישתה על-כן ירים ראש