Proverbs 31
1 The words of Lemuel the king, —the strain which was taught him by his mother: —
| דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃ |
2 What, my son? and what, the son of my womb? aye what, the son of my vows?
| מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃ |
3 Do not give, to women, thy strength, nor thy ways, to them who ruin kings.
| אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃ |
4 It is not for kings, O Lemuel, it is not for kings to drink wine, nor, for dignitaries, to desire strong drink,
| אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃ |
5 Lest he drink, and forget that which is decreed, and alter the plea of any who are sorely oppressed.
| פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃ |
6 Give strong drink, to him that is perishing, and wine, to such as are embittered in soul:
| תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃ |
7 Let him drink, and forget his poverty, and, his wearying toil, let him remember no more.
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃ |
8 Open thy mouth for the dumb, for the cause of all the children of the departed.
| פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃ |
9 Open thy mouth—judge righteously, —and administer justice for the poor and the needy.
| פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃ |
10 A virtuous woman, who can find? for, far beyond corals, is her worth.
| אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃ |
11 The heart of her husband, trusteth her, and, gain, he shall not lack:
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃ |
12 She doeth him good and not evil, all the days of her life:
| גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃ |
13 She seeketh wool and flax, and worketh willingly with her hands:
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃ |
14 She is like the ships of the merchant, from afar, she bringeth in her food;
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃ |
15 And she riseth, while yet it is night, and giveth food to her household, and a task to her maidens:
| ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃ |
16 She considereth a field, and procureth it, Out of the fruit of her hands, she planteth a vineyard:
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃ |
17 She girdeth, with strength her loins, and putteth vigour into her arms:
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃ |
18 She tasteth, whether, good, be her merchandise, and her lamp, goeth not out by night:
| טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃ |
19 Her hands, she putteth forth to the distaff, and, her palms, lay hold of the spindle:
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃ |
20 Her palm, she spreadeth out to the oppressed, and, her hands, she extendeth to the needy:
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃ |
21 She feareth not, for her household, because of the snow, for, all her household, are clothed with crimson:
| לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃ |
22 Coverlets, she maketh for herself, Of white linen and of purple, is her clothing:
| מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃ |
23 Known in the gates, is her husband, when he sitteth, with the elders of the land:
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃ |
24 Fine linen wraps, she maketh and selleth, and, girdles, doth she deliver to the trader:
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃ |
25 Strength and dignity, are her clothing, and she laugheth at the time to come:
| עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃ |
26 Her mouth, she openeth with wisdom, and, the instruction of kindness, is on her tongue:
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃ |
27 She looketh well to the goings of her household, and, the bread of idleness, will she not eat.
| צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃ |
28 Her children rise up, and call her happy! her husband, and he praiseth her: —
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃ |
29 Many daughters, have done virtuously, but, thou, excellest them all!
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃ |
30 Deceitful is loveliness and vain is beauty, The woman that revereth Yahweh, she, shall be praised:
| שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃ |
31 Give her of the fruit of her own hands, and let her own works, praise her in the gates.
| תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃ |
