Proverbs 27
1 Do not boast thyself of to-morrow, for thou knowest not what a day may bring forth.
| אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום׃ |
2 Let another praise thee, and not thine own mouth, a stranger, and not thine own lips.
| יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך׃ |
3 Heavy is a stone, and weighty is sand, —but, the vexation of a fool, is heavier than both.
| כבד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם׃ |
4 The cruelty of rage, and the overflow of anger! But who can stand before, jealousy?
| אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה׃ |
5 Better is a rebuke that is open, than love carefully concealed.
| טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת׃ |
6 Faithful are the wounds of a friend, but lavished are the kisses of an enemy.
| נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא׃ |
7 The surfeited soul, trampleth upon droppings from the comb, but, to the hungry soul, every bitter thing, is sweet.
| נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק׃ |
8 As a bird wandering from her nest, so, is a man wandering from his place.
| כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו׃ |
9 Oil and perfume, rejoice the heart, the sweetness of one’s friend, more than fragrant wood.
| שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש׃ |
10 Thine own friend and thy father’s friend, do not thou forsake; but, the house of thy brother, do not enter, in thy day of calamity, Better a neighbour near, than a brother far off.
| רעך ורעה אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק׃ |
11 Be wise, my son, and rejoice my heart, that I may answer him that reproacheth me in a matter.
| חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר׃ |
12 A prudent man, seeth calamity—he hideth himself, the simple, pass on—they suffer.
| ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו׃ |
13 Take a man’s garment when he hath become pledge for a stranger, then, for a female unknown, accept him as surety.
| קח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו׃ |
14 He that blesseth his friend, with a loud voice, in the morning early, a reproach, shall it be reckoned to him.
| מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו׃ |
15 A continuous dripping on a day of downpour, and a contentious wife, are alike:
| דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים נשתוה׃ |
16 He that hideth her, hideth the wind, and, perfume, his right hand may proclaim.
| צפניה צפן רוח ושמן ימינו יקרא׃ |
17 Let, iron, by iron, become sharp, and let, a man, sharpen the face of his friend.
| ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו׃ |
18 He that guardeth the fig-tree, shall eat the fruit thereof, and, he that watcheth over his master, shall be honoured.
| נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד׃ |
19 As in water, face [answereth] to face, so, the heart of man to man.
| כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם׃ |
20 Hades and destruction, are not satisfied, and, the eyes of a man, are not satisfied. (Sheol h7585)
| שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה׃ (Sheol h7585) |
21 Fining pot for silver, and crucible for gold, and, a man, [is to be tried] by what he praiseth.
| מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו׃ |
22 Though thou pound a fool in a mortar, amidst grain, with a pestle, his folly, will not depart from him.
| אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו׃ |
23 Note well, the appearance of thy flock, apply thy mind to thy herds;
| ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים׃ |
24 For, not age-abiding, are riches, nor is the diadem, from generation to generation: —
| כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור דור׃ |
25 The grass, is taken away, and the young shoot, showeth itself, and the herbage of the mountains, is gathered;
| גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים׃ |
26 There are, lambs, for thy clothing, and, for the price of thy field, there are he-goats;
| כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים׃ |
27 With, enough goats-milk, for thy food—for the food of thy household, and, a maintenance, for thy maidens.
| ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך׃ |
