Proverbs 26
1 As snow in summer, and as rain in harvest, so, unbecoming to a dullard is honour.
| כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד׃ |
2 As a sparrow in wandering, as a swallow in flying, so, a causeless curse, shall not alight.
| כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא׃ |
3 A whip for the horse, a bridle for the ass, and a rod for the back of dullards.
| שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים׃ |
4 Do not answer a dullard, according to his folly, lest, even thou thyself, become like him;
| אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה׃ |
5 Answer a dullard according to his folly, lest he become wise in his own eyes.
| ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו׃ |
6 One who cutteth off feet, one who drinketh down wrong, is he who sendeth a message by the hand of a dullard.
| מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל׃ |
7 Useless are the legs of the lame, and a proverb, in the mouth of a dullard.
| דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים׃ |
8 Like tying a stone to a sling, so, is he that giveth honour, to a dullard.
| כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד׃ |
9 A brier cometh into the hand of a drunken-man, a proverb into the mouth of dullards.
| חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים׃ |
10 [As] an archer who woundeth every thing, [so] one who hireth a dullard, and a drunkard crossing the sea.
| רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים׃ |
11 As, a dog, returneth onto his own vomit, a dullard, repeateth his folly.
| ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו׃ |
12 Thou hast seen a man wise in his own eye, —more hope of a dullard, than of him!
| ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃ |
13 Saith the sluggard, A roaring lion in the road! A tearing lion in the midst of the broadways.
| אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות׃ |
14 The door, turneth on its hinges, and, the sluggard, upon his bed.
| הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו׃ |
15 The sluggard burieth his hand in the dish, he is too lazy to bring it back to his mouth.
| טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו׃ |
16 Wiser is the sluggard in his own eyes, than, seven persons, who can answer with judgment.
| חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם׃ |
17 As he who layeth hold of the ears of a dog, is a passer-by, who giveth vent to his wrath over a quarrel, not his!
| מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו׃ |
18 As a madman throwing firebrands, arrows and death,
| כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃ |
19 So, is a man who deceiveth his neighbour, and saith, Was not, I, in sport?
| כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני׃ |
20 Without wood a fire is quenched, and, where there is no tattler, strife is hushed.
| באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון׃ |
21 Black coal to burning blocks, and wood to fire, so is a contentious man, for kindling strife.
| פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב׃ |
22 the words of a tattler, are dainties, they, therefore go down into the chambers of the inner man.
| דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃ |
23 Dross silver overlaid upon earthenware, so are burning lips, with a mischievous heart:
| כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע׃ |
24 With his lips, the hater dissembleth, but, within himself, he layeth up deceit:
| בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה׃ |
25 Though he make gracious his voice, do not trust him, for, seven abominations, are in his heart:
| כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו׃ |
26 Hatred may clothe itself with guile, his wickedness shall be disclosed in the convocation.
| תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל׃ |
27 He that diggeth a pit, thereinto, shall fall, and, he that rolleth a stone, upon himself, shall it return.
| כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב׃ |
28 A false tongue, hateth them who are crushed by it, and, a flattering mouth, worketh occasion of stumbling.
| לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃ |
