וידבר יהוה אל משה לאמר |
נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך |
וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין |
אלף למטה אלף למטה--לכל מטות ישראל תשלחו לצבא |
וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה--שנים עשר אלף חלוצי צבא |
וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו |
ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר |
ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע--חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב |
וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו |
ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם--שרפו באש |
ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח--באדם ובבהמה |
ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל--אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו |
ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה--לקראתם אל מחוץ למחנה |
ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה |
ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה |
הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה |
ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר--הרגו |
וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר--החיו לכם |
ואתם חנו מחוץ למחנה--שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי--אתם ושביכם |
וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ--תתחטאו |
ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה |
אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת |
כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר--אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים |
וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה |
ויאמר יהוה אל משה לאמר |
שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה--אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה |
וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא--ובין כל העדה |
והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא--אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן |
ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה |
וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן--מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה |
ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה |
ויהי המלקוח--יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף--וחמשת אלפים |
ובקר שנים ושבעים אלף |
וחמרים אחד וששים אלף |
ונפש אדם--מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף |
ותהי המחצה--חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות |
ויהי המכס ליהוה מן הצאן--שש מאות חמש ושבעים |
והבקר--ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים |
וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים |
ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה--שנים ושלשים נפש |
ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן--כאשר צוה יהוה את משה |
וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים |
ותהי מחצת העדה מן הצאן--שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות |
ובקר ששה ושלשים אלף |
וחמרים שלשים אלף וחמש מאות |
ונפש אדם ששה עשר אלף |
ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים--מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה |
ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא--שרי האלפים ושרי המאות |
ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש |
ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז--לכפר על נפשתינו לפני יהוה |
ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב--מאתם כל כלי מעשה |
ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה--ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות |
אנשי הצבא בזזו איש לו |
ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה |