Leviticus 26
1 Ye shall not make unto you idols, —neither image nor pillar, shall ye set up for yourselves, nor sculptured stone, shall ye place in your land, to bow yourselves down thereunto, -For, I Yahweh, am your God.
| לא תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם׃ |
2 My sabbaths, shall ye observe, And, my sanctuary, shall ye revere, —I, am Yahweh.
| את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃ |
3 If, in my statutes, ye will walk, —And my commandments, ye will observe, and do them,
| אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם׃ |
4 Then will I give your rains in their season, —And the land shall yield her increase, And, the trees of the field, shall yield their fruit.
| ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו׃ |
5 Then shall your threshing reach unto the vintage, And, the vintage, shall reach unto the seedtime, —And ye shall eat your food to the full, And shall dwell securely in your land.
| והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם׃ |
6 And I will give peace in the land, And ye shall lie down, and nothing shall make you afraid; And I will take away vicious beasts out of the land; And, the sword, shall not go through your land.
| ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם׃ |
7 And ye shall chase your foes, —And they shall fall before you by the sword;
| ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב׃ |
8 And, five, of you shall chase, a hundred, And, a hundred, of you shall put ten thousand to flight, —So shall your foes fall before you, by the sword.
| ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב׃ |
9 And I will turn unto you, And make you fruitful, —And multiply you, And will establish my covenant with you.
| ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם׃ |
10 And ye shall eat old store well seasoned, —And the old from before the new, shall ye put forth.
| ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו׃ |
11 And I will set my habitation in your midst, —And my soul shall not abhor you;
| ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם׃ |
12 But I will walk to and fro in your midst, And will be unto you a God, And, ye, shall be unto me a people.
| והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם׃ |
13 I—Yahweh, am your God who brought you forth out of the land of Egypt, that ye should not be their bondmen; so I brake in pieces the staves of your yoke, and caused you to walk, erect.
| אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות׃ |
14 But, if ye will not hearken unto me, And will not do all these commandments;
| ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה׃ |
15 And if, my statutes, ye refuse, And, my regulations, your souls shall abhor, —So that ye will not do all my commandments, But shall break my covenant
| ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי׃ |
16 I also, will do this unto you—I will set over you, for terror, consumption and fever, Causing the eyes to fail and the soul to pine away, —And ye shall sow, in vain, your seed, for it shall be eaten by your foes.
| אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם׃ |
17 And I will set my face against you, And ye shall be smitten before your foes, -And be trodden down by them who hate you, And shall flee when no one is pursuing you.
| ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם׃ |
18 And, if even with these things, ye will not hearken unto me, Then will I yet further correct you seven times, for your sins.
| ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם׃ |
19 So will I break your pomp of power, And will set your heavens as iron, and your land as bronze;
| ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה׃ |
20 And your strength shall be spent in vain, —And your land shall not yield her increase, And the trees of the land, shall not yield their fruit.
| ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו׃ |
21 If therefore, ye will go in opposition to me, And not be willing to hearken unto me, Then will I yet further plague you seven times according to your sins;
| ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם׃ |
22 And will send among you the wild-beast of the field And it shall rob you of your children, And cut off your cattle, And make you few in number; And your roads shall be silent.
| והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם׃ |
23 And, if, by these things, ye will not be corrected by me, —But will go in opposition to me,
| ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי׃ |
24 Then will, I also, go in opposition to you. And, I, even I, will plague you seven times for your sins;
| והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם׃ |
25 And will bring in upon you a sword that shall inflict the covenanted avenging: So shall ye be gathered into your cities, —Then will I send a pestilence into your midst, And ye shall be delivered into the hand of an enemy.
| והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב׃ |
26 When I have broken your staff of bread, then shall ten women bake your bread in one oven, And give back your bread by weight, —And ye shall eat and not be filled.
| בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו׃ |
27 And, if, with this, ye will not hearken to me, —But will go in opposition to me,
| ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי׃ |
28 Then will I go in a rage of opposition to you, —And I, even I, will correct you seven times for your sins;
| והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם׃ |
29 And ye shall eat the flesh of your sons, —Yea, even the flesh of your daughters, shall ye eat.
| ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו׃ |
30 And I will destroy your high places And cut down your sun-pillars, And cast your carcases upon the carcases of your manufactured gods, —Thus shall my soul abhor you.
| והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם׃ |
31 And I will give your cities unto desolation, And make your holy places dumb, —And will find no fragrance in your satisfying odour;
| ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם׃ |
32 And, I, will make the land dumb, And your foes that dwell therein shall regard it with dumb amazement:
| והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה׃ |
33 When, even you, I scatter among the nations, And make bare after you, a sword, Then shall your land become an astonishment, And your cities become a desolation.
| ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה׃ |
34 Then, shall the land be paid her sabbaths, All the days she lieth desolate, While, ye, are in the land of your foes, —Then, shall the land keep sabbath, And pay off her sabbaths:
| אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה׃ |
35 All the days she lieth desolate, shall she keep sabbath, —the which she kept not as your sabbaths, —while ye dwelt thereupon.
| כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה׃ |
36 And as for such as are left of you, Then will I bring faintness into their heart, in the lands of their foes, —So that the sound of a driven leaf shall chase them, And they shall flee as though fleeing from a sword And they shall fall, when no one is pursuing;
| והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף׃ |
37 And they shall stumble one upon another as from before a sword, when, pursuer there is none; And ye shall not have wherewith to stand before your foes;
| וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם׃ |
38 And ye shall perish among the nations, —And the land of your foes shall eat you up;
| ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם׃ |
39 And they who are left of you, shall melt away in their iniquity, in the lands of your foes; Yea also, in the iniquity of their fathers with them, shall they melt away.
| והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו׃ |
40 Then shall they confess their iniquity, And the iniquity of their fathers, In their unfaithfulness wherewith they had been unfaithful towards me; Yea moreover, because they had gone in opposition to me,
| והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי׃ |
41 I also, must needs go in opposition to them, and bring them into the land of their foes, —Save only that, if, even then, their uncircumcised heart shall be humbled, And, even then, they shall accept as a payment the punishment of their iniquity,
| אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם׃ |
42 Then will I remember my covenant with Jacob Yea moreover, my covenant with Isaac, Yea moreover, my covenant with Abraham, will I remember; And the land, will I remember.
| וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר׃ |
43 For, the land, shall be left of them, And shall be paid her sabbaths, while she lieth desolate without them, They also, accepting, as a payment, the punishment of their iniquity, Because, yea because, my regulations, they refused, And my statutes, their soul abhorred.
| והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם׃ |
44 And yet even so when they are in the land of their foes I have not refused them Neither have I abhorred them To make an end of them, To break my covenant with them, —For, I—Yahweh, am their God.
| ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם׃ |
45 Therefore will I remember in their behalf the covenant of their ancestors, —Whom, I brought forth out of the land of Egypt in the sight of the nations, that I might be their God—I—Yahweh.
| וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני יהוה׃ |
46 These are the statutes and the regulations and the laws, which Yahweh granted between himself, and the sons of Israel, —in Mount Sinai by the mediation of Moses.
| אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה׃ |
