Leviticus 21
1 And Yahweh said unto Moses, Say unto the priests, the sons of Aaron, —yea thou shalt say unto them, For a dead person, shall no one make himself unclean among his people:
| ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו׃ |
2 Saving for his kin, that are near unto him, for his mother or for his father, or for his son or for his daughter, or for his brother;
| כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו׃ |
3 or for his sister, a virgin who is near unto him, who belongeth not unto a husband, —for her, he may make himself unclean:
| ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא׃ |
4 He shall not make himself unclean being a chief among his people, —by profaning himself:
| לא יטמא בעל בעמיו להחלו׃ |
5 They shall not make a baldness behind in their head, And the border of their beard, shall they not cut off, —And, in their flesh, shall they not make incisions.
| לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת׃ |
6 Holy persons, shall they be unto their God, and not profane the name of their God, —for, the altar-flames of Yahweh, the food of their God, do they bring near—Therefore shall they be holy.
| קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש׃ |
7 A woman that is unchaste or dishonoured, shall they not take, And a woman divorced from her husband, shall they not take, —For holy, he is unto his God.
| אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו׃ |
8 Therefore shalt thou hold him as holy, for the food of thy God, doth he bring near, —Holy, shall he be to thee, For, holy, am I—Yahweh, who am making you holy.
| וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם׃ |
9 And, the daughter of any priest, when she profaneth herself by unchastity, Her father, she, doth profane, with fire, shall she be consumed.
| ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף׃ |
10 And, as for the high priest from among his brethren upon whose head is poured the anointing oil, and who is installed, by putting on the garments, His head, shall he not bare, And, his garments, shall he not rend;
| והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם׃ |
11 And, unto no persons of the dead, shall he go in, —For his father or for his mother, shall he not make himself unclean;
| ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא׃ |
12 And, out of the sanctuary, shall he not go forth, so shall he not profane the sanctuary of his God, —for the consecration of the anointing oil of his God is upon him—I, am Yahweh.
| ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה׃ |
13 But, he, shall take a woman in her virginity:
| והוא אשה בבתוליה יקח׃ |
14 A widow or a divorced woman or one dishonoured—an unchaste woman, these, shall he not take, But, a virgin from among his own kinsfolk, shall he take to wife;
| אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה׃ |
15 So shall he not profane his seed, among his kinsfolk, —For I—Yahweh, do hallow him.
| ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו׃ |
16 And Yahweh spake unto Moses, saying:
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ |
17 Speak unto Aaron, saying, —No man of thy seed, unto their generations in whom shall be any blemish, shall come near, to present the food of his God.
| דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו׃ |
18 Surely, no man in whom is any blemish, shall come near, —No man who is blind or lame, or hath a flat nose, or is lanky;
| כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע׃ |
19 nor any man who hath a broken foot, —or a broken hand;
| או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד׃ |
20 or is hump-backed or a dwarf, or hath defective vision, —or hath scurvy or scab, or is crushed in the stones:
| או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך׃ |
21 No, man in whom is a blemish of the seed of Aaron the priest, shall approach, to bring near the altar-flames of Yahweh, —a blemish, is in him, the food of his God, shall he not approach to bring near:
| כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב׃ |
22 Of the food of his God, both of the most holy, —and the holy, may he eat:
| לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל׃ |
23 Only, unto the veil, shall he not come in and unto the altar, shall he not approach—because, a blemish, is in him, so shall he not profane my sanctuaries, For, I—Yahweh, am hallowing them.
| אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם׃ |
24 And Moses spake [these things] unto Aaron, and unto his sons, —and unto all the sons of Israel.
| וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל׃ |
