Jonah 2
1 Then prayed Jonah, unto Yahweh, his God, —out of the belly of the fish;
| ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה׃ |
2 and said—I cried—out of my distress—unto Yahweh, and he answered me, —Out of the belly of hades, called I, Thou didst hear my voice. (Sheol h7585)
| ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי׃ (Sheol h7585) |
3 For thou hast cast me into the deep, into the heart of the seas, and, a flood, enveloped me, —All thy breakers and thy rolling waves, over me, passed.
| ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו׃ |
4 And, I, said, I am driven out from before thine eyes, —Yet will I again have regard unto thy holy temple:
| ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך׃ |
5 The waters, encompassed me, to the peril of my life, The roaring deep, enveloped me, —The sea-weed, was wrapped about my head:
| אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי׃ |
6 To the roots of the mountains, went I down, As for the earth, her bars, were about me, age-abidingly, —Then didst thou bring up—out of the pit—my life, O Yahweh my God.
| לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי׃ |
7 When my soul, darkened itself over me, Yahweh, I remembered, —and my prayer, came in unto thee, unto thy holy temple.
| בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך׃ |
8 They who take heed to the vanities of falsehood, do, their own lovingkindness, forsake.
| משמרים הבלי שוא חסדם יעזבו׃ |
9 But, I, with the voice of praise, will sacrifice unto thee, What I have vowed, I will pay, —Salvation, belongeth to Yahweh!
| ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה׃ |
10 So then Yahweh spake unto the fish, —and it vomited out Jonah, upon the dry land.
| ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה׃ |
