< Job 34 >

1 Furthermore Elihu responded, and said: —
ויען אליהוא ויאמר
2 Hear, ye wise men, my words, and, ye who know, give ear unto me;
שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי
3 For, the ear, trieth words, as, the palate, tasteth in eating.
כי-אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל
4 What is right, let us choose for ourselves, Let us know, among ourselves, what is good;
משפט נבחרה-לנו נדעה בינינו מה-טוב
5 For Job hath said—I am righteous, But, GOD, hath turned away my right;
כי-אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי
6 Concerning mine own right, shall I tell a falsehood? Incurable is my disease—not for any transgression.
על-משפטי אכזב אנוש חצי בלי-פשע
7 What man is like Job? He drinketh in scoffing like water;
מי-גבר כאיוב ישתה-לעג כמים
8 And is on the way to keep company, with the workers of iniquity, and to walk with lawless men.
וארח לחברה עם-פעלי און וללכת עם-אנשי-רשע
9 For he hath said, It profiteth not a man, when, his good pleasure, is with God.
כי-אמר לא יסכן-גבר-- ברצתו עם-אלהים
10 Wherefore, ye men of mind, hearken unto me, —Far be it, that, GOD, should be lawless, or, the Almighty, be perverse!
לכן אנשי לבב-- שמעו-לי חללה לאל מרשע ושדי מעול
11 For, what any son of earth doeth, he repayeth him, and, according to every man’s course, he causeth him to find.
כי פעל אדם ישלם-לו וכארח איש ימצאנו
12 Nay, verily, GOD, will not condemn unjustly, —nor, the Almighty, pervert justice.
אף-אמנם אל לא-ירשיע ושדי לא-יעות משפט
13 Who set him in charge of the earth? Or who appointed [him] the whole world?
מי-פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה
14 If he should set against him his heart, His spirit and his inspiration, unto himself he should withdraw.
אם-ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף
15 All flesh together, would cease to breathe, and, the earth-born, unto dust, would return.
יגוע כל-בשר יחד ואדם על-עפר ישוב
16 If then [thou hast] understanding, hear this, Give thou ear to the teaching of my words: —
ואם-בינה שמעה-זאת האזינה לקול מלי
17 Shall, the very hater of right, control? Or, the just—the mighty one, wilt thou condemn?
האף שונא משפט יחבוש ואם-צדיק כביר תרשיע
18 Doth one say to a king, Abandoned one! Or, Lawless one! unto nobles?
האמר למלך בליעל-- רשע אל-נדיבים
19 For he hath shewn no respect of persons unto princes, neither hath he recognised the rich rather than the poor? For, the work of his hands, are they all.
אשר לא-נשא פני שרים ולא נכר-שוע לפני-דל כי-מעשה ידיו כלם
20 In a moment, they die, even in the middle of the night, —A people are convulsed when they pass away, A mighty one is removed, without hand;
רגע ימתו-- וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד
21 For, his eyes, are on the ways of a man, and, all his footsteps, he beholdeth, —
כי-עיניו על-דרכי-איש וכל-צעדיו יראה
22 No darkness, and no death-shade, where the workers of iniquity may hide.
אין-חשך ואין צלמות-- להסתר שם פעלי און
23 For, unto no man, doth he appoint a repetition, —in going unto GOD in judgment;
כי לא על-איש ישים עוד-- להלך אל-אל במשפט
24 He shattereth mighty ones unsearchably, and setteth up others in their stead:
ירע כבירים לא-חקר ויעמד אחרים תחתם
25 Therefore, he observeth their works, —and overturneth [them] in a night, and they are crushed;
לכן--יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו
26 In the place of lawless men, hath he chastised them, in presence of beholders.
תחת-רשעים ספקם-- במקום ראים
27 Forasmuch, as they turned from following him, and, none of his ways, did they teach;
אשר על-כן סרו מאחריו וכל-דרכיו לא השכילו
28 Causing to reach him the outcry of the poor, Yea, the outcry of the oppressed, he heareth.
להביא עליו צעקת-דל וצעקת עניים ישמע
29 When, he, giveth quiet, who then shall condemn? And, when he hideth [his] face, who then shall sing of him? whether unto a nation or unto mankind altogether,
והוא ישקט ומי ירשע-- ויסתר פנים ומי ישורנו ועל-גוי ועל-אדם יחד
30 That impious men may not reign, nor be ensnarers of the people.
ממלך אדם חנף-- ממקשי עם
31 For, unto GOD, hath one [ever] said—I have borne punishment, I will not be perverse;
כי-אל-אל האמר נשאתי-- לא אחבל
32 What I see not, do, thou, shew me, If, perverseness, I have wrought, I will do it no more?
בלעדי אחזה אתה הרני אם-עול פעלתי לא אסיף
33 According to thy mind, must he requite it, that thou hast refused? For, thou, must choose, and not, I, What then thou knowest, speak!
המעמך ישלמנה כי-מאסת--כי-אתה תבחר ולא-אני ומה-ידעת דבר
34 The men of mind, will say to me, yea any wise man hearkening unto me: —
אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי
35 Job, without knowledge, doth speak, and, his words, are not with discretion.
איוב לא-בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל
36 Would that Job might be tested to the uttermost, for replying with the men of iniquity:
אבי--יבחן איוב עד-נצח על-תשבת באנשי-און
37 For he addeth—unto his sin—rebellion, In our midst, he clappeth his hands, and multiplieth his sayings against GOD.
כי יסיף על-חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל

< Job 34 >