Job 33
1 But, in very deed, hear, I pray thee, Job, my discourse, and, to all my words, give thou ear.
| ואולם שמע נא איוב מלי וכל דברי האזינה׃ |
2 Lo! I pray thee, I have opened my mouth, My tongue, with my palate, hath spoken,
| הנה נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי׃ |
3 Mine utterances come straight from mine own heart, and, what I know, my lips have truly spoken;
| ישר לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו׃ |
4 The spirit of GOD, hath made me, and, the inspiration of the Almighty, giveth me life.
| רוח אל עשתני ונשמת שדי תחיני׃ |
5 If thou art able to answer me, Set in order before me—take thy stand!
| אם תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה׃ |
6 Lo! I am like thyself toward GOD, From clay, have I been nipped off, even I!
| הן אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם אני׃ |
7 Lo! my terror, will not startle thee, nor, my hand, upon thee, be heavy.
| הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא יכבד׃ |
8 But thou hast spoken in mine ears, and, the sound of words, I heard: —
| אך אמרת באזני וקול מלין אשמע׃ |
9 Pure am, I, without transgression, —Clean am, I, and have no iniquity;
| זך אני בלי פשע חף אנכי ולא עון לי׃ |
10 Lo! occasions of hostility, would he find against me, He counteth me an enemy to him;
| הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו׃ |
11 He putteth—in the stocks—my feet, He watcheth all my paths.
| ישם בסד רגלי ישמר כל ארחתי׃ |
12 Lo! in this, thou hast not been right—let me answer thee, For, GOD, is greater than, man.
| הן זאת לא צדקת אענך כי ירבה אלוה מאנוש׃ |
13 Wherefore, against him, hast thou contended? For, with none of his reasons, will he respond.
| מדוע אליו ריבות כי כל דבריו לא יענה׃ |
14 For, in one way, GOD may speak, —and, in a second way, one may not heed it: —
| כי באחת ידבר אל ובשתים לא ישורנה׃ |
15 In a dream, a vision of the night, when a deep sleep falleth upon men, in slumberings upon the bed,
| בחלום חזיון לילה בנפל תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב׃ |
16 Then, uncovereth he the ear of men, and, on their correction, affixeth a seal;
| אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם׃ |
17 To turn a son of earth from his deed, while yet, pride, from man he concealeth:
| להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה׃ |
18 He keepeth back his said from the pit, and his life from passing away by a weapon.
| יחשך נפשו מני שחת וחיתו מעבר בשלח׃ |
19 Or he is chastised with pain, upon his bed, and, the strife of his bones, is unceasing!
| והוכח במכאוב על משכבו וריב עצמיו אתן׃ |
20 So that his life maketh loathsome [his] food, and his soul, dainty meat;
| וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה׃ |
21 His flesh wasteth away out of sight, and bared are the bones once unseen;
| יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו׃ |
22 So doth his soul draw near to the pit, and his life to the inflicters of death:
| ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים׃ |
23 If there hath been near him a messenger who could interpret—one of a thousand, to declare to the son of earth His uprightness,
| אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו׃ |
24 Then hath he shewed him favour, and said, Set him free from going down to the pit, I have found a price of redemption!
| ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר׃ |
25 His flesh hath been made fresher than a child’s, he hath returned to the days of his youth;
| רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו׃ |
26 He made supplication unto GOD, who hath accepted him, and he hath beheld his face with a shout of triumph, Thus hath he given back to man his righteousness.
| יעתר אל אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו׃ |
27 He sang before men, and said, I sinned, and, uprightness, I perverted, yet he requited me not;
| ישר על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי׃ |
28 He hath ransomed my soul from passing away into the pit, —and, my life, in the light, shall have vision.
| פדה נפשי מעבר בשחת וחיתי באור תראה׃ |
29 Lo! a these things, doth GOD work, two ways, three, with a man;
| הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר׃ |
30 To bring back his soul from the pit, to enlighten with the light of the living.
| להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים׃ |
31 Mark well, O Job, and hearken to me, Be silent, and, I, will speak:
| הקשב איוב שמע לי החרש ואנכי אדבר׃ |
32 If there is anything to say, reply to me, Speak, for I desire to justify thee;
| אם יש מלין השיבני דבר כי חפצתי צדקך׃ |
33 If not, do, thou, hearken unto me, Be silent, that I may teach thee wisdom.
| אם אין אתה שמע לי החרש ואאלפך חכמה׃ |
