< Job 29 >

1 And Job again took up his measure, and said,
ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃
2 Oh that it were with me as in the months of old, as in the days, when, GOD, used to watch over me;
מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני׃
3 When his lamp shone over my head, by whose light, I could go through darkness;
בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך׃
4 As I was, in the days of my prime, when, the intimacy of GOD, was over my tent;
כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי׃
5 While yet the Almighty was with me, round about me, were my young men;
בעוד שדי עמדי סביבותי נערי׃
6 When my steps were bathed in milk, and, the rock, poured out beside me, rivulets of oil:
ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן׃
7 When I went out to the gate unto the city, in the open place, made ready my seat,
בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי׃
8 Young men saw me, and hid themselves, and, the aged, arose—they stood;
ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו׃
9 Rulers, restrained speech, and, a hand, laid they on their mouth;
שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם׃
10 The voice of nobles, was hushed, and their tongue to their palate, did cleave;
קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃
11 When, the ear, heard, then it pronounced me happy, When, the eye, saw, then it bare me witness;
כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃
12 Because I used to deliver the oppressed who was crying out for aid, the fatherless also, and him that had no helper;
כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו׃
13 The blessing of him that was ready to perish, upon me was wont to descend, and, the heart of the widow, caused I to sing for joy;
ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן׃
14 Righteousness, I put on, and it clothed me, Like a robe and turban, was my, justice;
צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי׃
15 Eyes, became I to the, blind, and, feet to the lame, was, I!
עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃
16 A father, was, I, to the needy, and, as for the cause which I knew not, I used to search it out;
אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו׃
17 And I shivered the fangs of the perverse, —and, out of his teeth, I tare the prey.
ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף׃
18 Then said I, Like a stem, shall I grow old, yea, as the sand, shall I multiply days:
ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים׃
19 My root, is laid open to the waters, and, the dew, shall lodge for the night in my boughs;
שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי׃
20 Mine honour, shall be young again with me, and, my bow, in my hand, be renewed.
כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף׃
21 To me, men hearkened, and waited, and kept silence for my counsel;
לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי׃
22 After I had spoken, they spake not again, and, upon them, used my speech to drop;
אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי׃
23 And they waited, as for rain, for me, and, their mouths, they opened wide for the spring-rain;
ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃
24 I laughed at them—they lost confidence, and, the light of my countenance, they suffered not to fail;
אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון׃
25 I chose out their way, and sat chief, —and abode, as king, in an army, as one who, to mourners, giveth comfort.
אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃

< Job 29 >