Job 27
1 And Job again took up his measure, and said: —
| ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃ |
2 As GOD liveth who hath taken away my right, even the Almighty, who hath embittered my soul;
| חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי׃ |
3 All the while my inspiration is in me, and the spirit of GOD is in my nostrils,
| כי כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי׃ |
4 Verily my lips shall not speak perversity, nor shall, my tongue, utter deceit.
| אם תדברנה שפתי עולה ולשוני אם יהגה רמיה׃ |
5 Far be it from me! that I should justify, you, —Even until I breathe my last, will I not let go mine integrity from me:
| חלילה לי אם אצדיק אתכם עד אגוע לא אסיר תמתי ממני׃ |
6 On my righteousness, have I taken fast hold, and will not give it up, My heart shall not reproach any of my days.
| בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא יחרף לבבי מימי׃ |
7 Let mine enemy be a veritably lawless one! And, he that lifteth himself up against me, one veritably perverse!
| יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול׃ |
8 For what shall be the hope of the impious, though he graspeth with greed, when GOD shall draw forth his soul?
| כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו׃ |
9 His outcry, will GOD hear, when there cometh upon him distress?
| הצעקתו ישמע אל כי תבוא עליו צרה׃ |
10 Verily, in the Almighty, he will not find delight, nor call on GOD continually!
| אם על שדי יתענג יקרא אלוה בכל עת׃ |
11 I would teach you, by the hand of GOD, That which is with the Almighty, will I not conceal.
| אורה אתכם ביד אל אשר עם שדי לא אכחד׃ |
12 Lo! ye, have, all of you, seen, Wherefore, then, is it, that ye are utterly without purpose?
| הן אתם כלכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו׃ |
13 This, is the portion of a lawless man with GOD, That, the heritage of tyrants—from the Almighty, he shall receive.
| זה חלק אדם רשע עם אל ונחלת עריצים משדי יקחו׃ |
14 If his children be multiplied, for them, [there is] the sword, and, his offspring, shall not be filled with bread;
| אם ירבו בניו למו חרב וצאצאיו לא ישבעו לחם׃ |
15 His survivors, by pestilence, shall come to the grave, and, his widows, shall not weep;
| שרידו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה׃ |
16 Though he heap up silver like, dust, and, like a pile, he prepare clothing,
| אם יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש׃ |
17 He may prepare, but, the righteous, shall put on, and, the silver, shall the innocent apportion.
| יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק׃ |
18 He hath built, like a moth, his house, —like a hut, which a watcher hath made.
| בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר׃ |
19 The rich man, shall lie down, and not do it again, his eyes, hath he opened, and then is not.
| עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו׃ |
20 There shall reach him—like waters—terrors, By night, a storm-wind hath stolen him away;
| תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה׃ |
21 An east wind shall lift him up, and he shall depart, and it shall sweep him away out of his place;
| ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו׃ |
22 And He will cast upon him and not spare, Out of his hand, shall he, swiftly flee;
| וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח׃ |
23 He shall clap over him his hands, and shall hiss him forth out of his place.
| ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו׃ |
