Job 24
1 Wherefore, since from the Almighty times are not hid, have, his knowing ones, no vision of his days?
| מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו׃ |
2 Boundaries, men move back, flocks, they seize and consume;
| גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו׃ |
3 The ass of the fatherless, they drive off, they take in pledge the ox of the widow;
| חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה׃ |
4 They turn aside the needy out of the way, at once, are the humbled of the land made to hide themselves.
| יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ׃ |
5 Lo! [as] wild asses in the wilderness, they go forth with their work, eager seekers for prey, the waste plain, yieldeth them food for their young;
| הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃ |
6 In the field—a man’s fodder, they cut down, and, the vineyard of the lawless, they strip of its late berries;
| בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃ |
7 Ill-clad, they are left to lodge without clothing, and have no covering in the cold;
| ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה׃ |
8 With the sweeping rain of the mountains, are they wet, and, through having no shelter, they embrace a rock.
| מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור׃ |
9 Men tear, from the breast, the fatherless, and, over the poor, they take a pledge;
| יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו׃ |
10 Naked, they go about without clothing, and, famished, they carry the sheaves;
| ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃ |
11 Between their walls, are they exposed to the sun, Wine-presses, they tread, and yet are thirsty;
| בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃ |
12 Out of the city—out of the houses, they make outcry. and, the soul of the wounded, calleth for help, and, GOD, doth not regard it as foolish.
| מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה׃ |
13 They, have become rebels against the light, —they are not acquainted with the ways thereof, neither abide they in the paths thereof.
| המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו׃ |
14 With the light, riseth the murderer, He slayeth the poor and needy, And, in the night, he becometh like a thief.
| לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב׃ |
15 And, the eye of the adulterer, watcheth for the evening twilight, saying, Not an eye will see me! A covering for the face, he putteth on;
| ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים׃ |
16 He breaketh, in the dark, into houses, —By day, they lock themselves in, They know not the light;
| חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור׃ |
17 For, in the case of all such, morning to them is the death-shade, For, to be recognised, is a death-shade terror.
| כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃ |
18 Swift is he on the face of the waters, Speedily vanished their share in the land, He turneth not to the way of the vineyards.
| קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃ |
| ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו׃ (Sheol h7585) |
20 Maternal love shall forget him, the worm shall find him sweet, No more shall he be remembered, but perversity shall be shivered like a tree.
| ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה׃ |
21 He oppresseth the barren who beareth not, and, to the widow, he doeth not good;
| רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב׃ |
22 Yea he draggeth along the mighty by his strength, He riseth up, and none hath assurance of life;
| ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין׃ |
23 It is given him to be secure, and confident, yet, his eyes, are upon their ways.
| יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם׃ |
24 They are exalted a little, and are not, Yea having been laid low, like all men, are they gathered, Even as the top of an ear of corn, do they hang down.
| רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו׃ |
25 But, if not, who then can convict me of falsehood? or make of no account my words?
| ואם לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי׃ |
