< Job 20 >

1 Then responded Zophar the Naamathite, and said: —
ויען צפר הנעמתי ויאמר
2 Not so, do my thoughts answer me, and to this end, is my haste within me:
לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי
3 The correction meant to confound me, I must hear, but, the spirit—out of my understanding, will give me a reply.
מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני
4 Knowest thou, this—from antiquity, from the placing of man upon earth: —
הזאת ידעת מני-עד מני שים אדם עלי-ארץ
5 That, the joy-shout of the lawless, is short, and, the rejoicing of the impious, for a moment?
כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי-רגע
6 Though his elevation mount up to the heavens, and, his head, to the clouds, doth reach,
אם-יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע
7 Like his own stubble, shall he utterly perish, They who had seen him, shall say, Where is he?
כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו
8 Like a dream, shall he fly away, and they shall not find him, yea he shall be chased away, as a vision of the night.
כחלום יעוף ולא ימצאהו וידד כחזיון לילה
9 The eye that hath scanned him, shall not do it again, neither, any more, shall his place behold him:
עין שזפתו ולא תוסיף ולא-עוד תשורנו מקומו
10 His children, shall seek the favour of the poor, and, his own hand, shall give back his wealth.
בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו
11 His bones, are full of youthful vigour, yet, with him—in the dust, shall it lie down.
עצמותיו מלאו עלומו ועמו על-עפר תשכב
12 Though, a sweet taste in his mouth, be given by vice, though he hide it under his tongue;
אם-תמתיק בפיו רעה-- יכחידנה תחת לשנו
13 Though he spare it, and will not let it go, but retain it in the midst of his mouth,
יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו
14 His food, in his stomach, is changed, the gall of adders, within him!
לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו
15 Wealth, hath he swallowed, and hath vomited the same, Out of his belly, shall, GOD, drive it forth:
חיל בלע ויקאנו מבטנו ירשנו אל
16 The poison of adders, shall he suck, The tongue of the viper shall slay him;
ראש-פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה
17 Let him not see in the channels the flowings of torrents of honey and milk.
אל-ירא בפלגות-- נהרי נחלי דבש וחמאה
18 In vain, he toiled, he shall not swallow, like wealth to be restored, in which he cannot exult!
משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס
19 For he hath oppressed—hath forsaken the poor, A house, hath he seized, which he cannot rebuild.
כי-רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו
20 Surely he hath known no peace in his inmost mind, —With his dearest thing, shall he not get away:
כי לא-ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט
21 Nothing escaped his devouring greed, —For this cause, shall his prosperity not continue:
אין-שריד לאכלו על-כן לא-יחיל טובו
22 When his abundance is gone, he shall be in straits, All the power of distress, shall come upon him.
במלאות שפקו יצר לו כל-יד עמל תבאנו
23 It shall be that, to fill his belly, he will thrust at him the glow of his anger, and rain [it] upon him for his punishment.
יהי למלא בטנו--ישלח-בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו
24 He shall flee from the armour of iron, —There shall pierce him, a bow of bronze!
יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה
25 He hath drawn it out, and it hath come forth out of his back, —yea the flashing arrow-head, out of his gall, There shall march on him—terrors:
שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים
26 Every misfortune, is laid up for his treasures, —There shall consume, a fire, not blown up, —it shall destroy what remaineth in his tent:
כל-חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא-נפח ירע שריד באהלו
27 The heavens shall reveal his iniquity, and, the earth, be rising up against him:
יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו
28 The increase of his house shall vanish, melting away in the day of his anger.
יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו
29 This, is the portion of the lawless man, from God, and the inheritance decreed him from the Mighty One.
זה חלק-אדם רשע--מאלהים ונחלת אמרו מאל

< Job 20 >