Job 12
1 Then responded Job, and said: —
| ויען איוב ויאמר׃ |
2 Of a truth, ye, are the people, and, with you, wisdom, will die.
| אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה׃ |
3 I also, have a mind like you, I, fall not short, of you, But who hath not such things as these?
| גם לי לבב כמוכם לא נפל אנכי מכם ואת מי אין כמו אלה׃ |
4 A laughing-stock to one’s neighbour, do I become, one who hath called upon GOD and he hath answered him! A laughing-stock—a righteous man without blame!
| שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים׃ |
5 For ruin, there is contempt, in the thought of the man at ease, —ready, for such as are of faltering foot!
| לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל׃ |
6 At peace are the tents that belong to the spoilers, and there is security to them who provoke GOD, To him who bringeth a god in his hand.
| ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו׃ |
7 But, in very deed, ask, I pray thee, the beasts, and they will teach thee, and the bird of the heavens, and it will tell thee;
| ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך׃ |
8 Or address the earth, and it will teach thee, and the fishes of the sea, will recount it to thee:
| או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים׃ |
9 Who knoweth not, among all these, that, the hand of Yahweh, hath done this?
| מי לא ידע בכל אלה כי יד יהוה עשתה זאת׃ |
10 In whose hand is the soul of every living thing, and the spirit of all the flesh of men.
| אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש׃ |
11 Doth not, the ear, try, words? even as, the palate, tasteth for itself, food?
| הלא אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם לו׃ |
12 In the Ancient, is wisdom, and [in] Length of Days, understanding:
| בישישים חכמה וארך ימים תבונה׃ |
13 With Him, are wisdom and strength, to Him, pertain counsel and understanding.
| עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה׃ |
14 Lo! He pulleth down, and it cannot be built, He closeth up over a man, and it cannot be opened:
| הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח׃ |
15 Lo! He holdeth back the waters, and they dry up, or sendeth them out, and they transform the earth:
| הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃ |
16 With Him, is strength and effective wisdom, to Him, belong he that erreth, and he that causeth to err.
| עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה׃ |
17 Who leadeth away counsellors [as] a spoil, and, judges, He befooleth:
| מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל׃ |
18 The fetters of kings, He looseth, or hath bound a slave’s waistcloth about their loins:
| מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם׃ |
19 Who leadeth away priests [as] a spoil, and, men firmly seated, He overturneth:
| מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף׃ |
20 Setting aside the speech of the trusty, and, the discernment of elders, He taketh away:
| מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח׃ |
21 Pouring contempt upon nobles, and, the girdle of the mighty, hath He loosed:
| שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה׃ |
22 Laying open deep things, out of darkness, and bringing out to light, the death-shade:
| מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות׃ |
23 Who giveth greatness to nations, or destroyeth them, Who spreadeth out nations, or leadeth them into exile:
| משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם׃ |
24 Who taketh away the sense of the chiefs of the people of the earth, and hath caused them to wander in a pathless waste:
| מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך׃ |
25 They grope about in the dark, having no light, and He hath made them to reel, like a drunken man.
| ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור׃ |
