James 4
1 Whence wars and whence fightings among you? are they not from hence—due to your pleasures which are taking the field in your members?
| מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם׃ |
2 Ye covet—and have not, ye commit murder, and are jealous—and cannot obtain, —ye fight and war. Ye have not—because ye do not really ask,
| אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא התפללתם׃ |
3 Ye ask and receive not, because that, basely, ye ask, in order that, in your pleasures, ye may spend [it].
| הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם׃ |
4 Adulteresses! Know ye not that, the friendship of the world, is, enmity to God? Whosoever, therefore, is minded to be, a friend, of the world, an enemy of God, doth constitute himself.
| הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים׃ |
5 Or think ye that, in vain, the scripture speaketh? Is it, for envying, that the spirit which hath taken an abode within us doth crave?
| או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו׃ |
6 Howbeit he giveth, greater, favour. Wherefore it saith—God, against the haughty, arrayeth himself, Whereas, unto the lowly, he giveth favour.
| וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃ |
7 Range yourselves, therefore, under God, but withstand the adversary, and he will flee from you:
| לכן הכנעו לאלהים התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם׃ |
8 Draw near unto God, and he will draw near unto you. Cleanse hands, sinners! Chasten hearts, double souls!
| קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב׃ |
9 Be miserable and lament and weep, let, your laughter, into lamentation, be turned, and, your joy, into dejection;
| התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון׃ |
10 Be made low in presence of the Lord, and he will lift you up.
| הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם׃ |
11 Be not speaking one against another, brethren! He that speaketh against a brother, or judgeth his brother, speaketh against law, and judgeth law; Now, if, upon law, thou art passing judgment, thou art not a doer of law, but a judge!
| אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה׃ |
12 One, is Lawgiver and Judge—He who hath power to save and to destroy; but who art, thou, that judgest thy neighbour?
| אחד הוא המחקק אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את עמיתך׃ |
13 Come now! ye that say—Today or To-morrow, we will journey unto this city here, and will spend there a year, and will trade and get gain, —
| הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח׃ |
14 Men who are not versed in the morrow—of what sort your life [will be]; for ye are, a vapour—for a little, appearing, then, just disappearing!
| ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך׃ |
15 Instead of your saying—If, the Lord, be pleased, we shall both, live and do this or that;
| תחת אשר תאמרו אם ירצה יהוה ונחיה נעשה כזה וכזה׃ |
16 Whereas, now, are ye boasting in your pretensions: —All boasting like this, is, wicked,
| עתה תתגאו בפחזותכם וכל גאוה אשר כזאת רעה היא׃ |
17 To him, therefore, who knoweth how to be doing, a right thing, and is not doing it, it is, sin, unto him.
| לכן היודע לעשות הטוב ולא יעשנו והיה בו חטא׃ |
