Isaiah 23
1 The oracle on Tyre, —Howl! ye ships of Tarshish, For it is laid too waste to be a haven to enter, From the land of Cyprus, hath it been unveiled to them.
| משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו |
2 Be dumb, ye inhabitants of the Coast, —Whom the merchants of Zidon, passing over the sea, once replenished;
| דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך |
3 Yea on mighty waters, was the grain of Shihor, The harvest of the Nile, was her increase, —And so she became a mart of nations.
| ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים |
4 Turn thou pale, O Zidon, For spoken hath the sea, the fortress of the sea saying, —I have neither been in pangs nor given birth I have neither brought up young men nor promoted virgins.
| בושי צידון--כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים--רוממתי בתולות |
5 Like the report of Egypt, They shall be in pangs at the like report of Tyre.
| כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר |
6 Pass ye over to Tarshish, —Howl ye inhabitants of the Coast:
| עברו תרשישה הילילו ישבי אי |
7 Is this to you an exultation? Though from ancient days, is her antiquity, Yet shall her own feet carry her away, far off to dwell.
| הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור |
8 Who hath purposed this, against Tyre, The bestower of crowns, —Whose merchants are princes, Her traders the honourable of the earth?
| מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ |
9 Yahweh of hosts, hath purposed it, —To humble the pride of all beauty, To make of little esteem all the honourable of the earth.
| יהוה צבאות יעצה--לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ |
10 Pass through thy land as the Nile, —O daughter of Tarshish, there is no restraint any longer!
| עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד |
11 His hand, hath he stretched out over the sea, He hath shaken kingdoms, —Yahweh, hath given command against the Phoenician coast, To destroy her fortresses.
| ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה |
12 Therefore hath he said, —No more, again, do thou exult, Thou violated virgin daughter of Zidon, —To Cyprus, arise and pass over, Even there, shall one find thee no rest.
| ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים (כתים) קומי עברי--גם שם לא ינוח לך |
13 Lo! the land of the Chaldeans, This is the people that was not, Assyria, founded it for the inhabitants of the desert, —They set up its siege-towers, They demolished its palaces Made it a ruin!
| הן ארץ כשדים זה העם לא היה--אשור יסדה לציים הקימו בחיניו (בחוניו) עוררו ארמנותיה--שמה למפלה |
14 Howl, ye ships of Tarshish, —For laid waste is your fortress.
| הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן |
15 So shall it be in that day, That Tyre shall be forgotten seventy years, According to the days of a certain king: At the end of seventy years, shall it befall Tyre according to the song of the harlot:
| והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה |
16 Take thou a lyre, Go round the city, O harlot forgotten, —Sweetly touch the strings Lengthen out the song, That thou mayest be called to mind.
| קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי |
17 So shall it be, at the end of seventy years, That Yahweh will visit Tyre, And she will return to her hire, —Yea she will play the harlot—with all the kingdoms of the earth, upon the face of the ground.
| והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה |
18 But her merchandise and her hire, shall be hallowed unto Yahweh, It shall not be stored up, nor hoarded, —For, to them who dwell before Yahweh, shall her merchandise belong, That they may eat to satisfaction And have stately apparel.
| והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה--לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק |
