Isaiah 21
1 The oracle on the desert of the sea: As storm-winds in the South which with a rush from the desert, do come from a terrible land,
| משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה |
2 [So] hath, a grievous vision, been told me: —the deceiver, is deceiving. And the spoiler, is spoiling, Go up, O Elam Besiege O Media, All the sighing she hath caused, have I made to cease.
| חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי |
3 For this cause, are my loins filled with anguish, Pangs, have seized me, as the pangs of her that is giving birth, —I writhe so that I cannot hear, I tremble, so that I cannot see:
| על כן מלאו מתני חלחלה--צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות |
4 My heart fluttereth, A horror, terrifieth me, —My twilight of pleasure, hath he turned for me into a time of trembling.
| תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה |
5 [Ye thought] to prepare the table—spread the mat—eat—drink! …Arise ye chieftains anoint the shield!
| ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן |
6 For, thus, hath My Lord said unto me, —Go, set the watchman, What he seeth, let him tell!
| כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד |
7 When he seeth A train of horsemen in double rank, A train of asses, A train of camels, Then shall he hearken attentively with diligent heed.
| וראה רכב צמד פרשים--רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב |
8 Then cried he. A lion! On the watch, O My Lord, had I been standing continually, by day, And at my post, had I been stationed whole nights; —
| ויקרא אריה--על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות |
9 When lo! here was a train of men coming. With horsemen in double rank, —And one began and said, Fallen! fallen! is Babylon, And all the images of her gods, are smashed to the ground!
| והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ |
10 O thou My threshing! And the grain of my corn-floor! That which I have heard from Yahweh of hosts, the God of Israel, Have I declared, unto you.
| מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל--הגדתי לכם |
11 The oracle on Dumah: Unto me, is one crying—out of Seir, Watchman! how far gone is the night? Watchman, how far gone is the night?
| משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל |
12 Said the watchman, There cometh a morning. But also a night, —If ye will enquire, enquire, ye—Come, again!
| אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו |
13 The oracle on Arabia, —Among the shrubs in Arabia, must ye lodge, Ye caravans of Dedanites.
| משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים |
14 To meet the thirsty, bring ye water, —Ye dwellers in the land of Tema; With bread for him, get in advance of him that is in flight!
| לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד |
15 For, before swords, have they fled: Before a sword that is drawn, Before a bow that is bent, And before the stress of war.
| כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה |
16 For, thus, hath My Lord said unto me, —Within a year according to the yearn of a hireling, shall fail all the glory of Kedar;
| כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר |
17 And, the remnant of the record of bowmen, The heroes of the sons of Kedar, shall become few; For Yahweh God of Israel, hath spoken.
| ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר |
