Genesis 29
1 Then Jacob lifted up his feet, —and went his way towards the land of the sons of the East.
| וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם |
2 And he looked, and lo! a well, in the field and lo! there, three flocks of sheep, lying down near it, for out of that well, do they water the flocks, but, the stone, is great, on the mouth of the well:
| וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה--כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר |
3 so they gather together thither all the flocks, and roll away the stone from off the mouth of the well, and water the sheep, —and put back the stone upon the mouth of the well, to its place.
| ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה |
4 And Jacob said to them, My brethren, whence are ye? And they said: From haran, are we.
| ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו |
5 And he said to them, Know ye Laban, son of Nahor? And they said, We know him.
| ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו |
6 And he said to them, Is it well with him? And they said, Well, but lo! Rachel his daughter, coming in with the sheep.
| ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום--והנה רחל בתו באה עם הצאן |
7 And he said Lo! the day is yet high, it is not time for gathering together the cattle, —water the sheep, and go feed.
| ויאמר הן עוד היום גדול--לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו |
8 And they said, We cannot, until that all the flocks are gathered together, and they roll away the stone, from off the mouth of the well, —and then can we water the sheep.
| ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן |
9 While yet he was speaking with them, Rachel, had come in with the sheep which belonged to her father, for a shepherdess, was she.
| עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה--כי רעה הוא |
10 And it came to pass when Jacob saw Rachel daughter of Laban, his mother’s brother, and the sheep of Laban, his mother’s brother, that Jacob went near, and rolled away the stone from off the mouth of the well, and watered the sheep of Laban his mother’s brother,
| ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו |
11 And Jacob kissed Rachel, —and lifted up his voice, and wept.
| וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך |
12 And when Jacob told Rachel that he was her father’s brother, and that he was Rebekah’s son, then ran she, and told her father.
| ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה |
13 And it came to pass when Laban heard the tidings of Jacob his sister’s son, that he ran to meet him, and embraced him, and fondly kissed him, and brought him into his house, —when he recounted to Laban all these things.
| ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה |
14 And Laban said to him, Surely, my bone and my flesh, art thou. So he abode with him a month of days.
| ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים |
15 Then said Laban to Jacob, Is it because my brother, thou art, that thou shouldst serve me for naught? Come tell me! What shall be thy wages?
| ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך |
16 Now, Laban, had two daughters, —the name of the elder, Leah, and the name of the younger, Rachel,
| וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל |
17 But, the eyes of Leah were weak, —whereas, Rachel, was comely in form and comely in countenance.
| ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה |
18 So Jacob loved Rachel, —and he said, I will serve thee seven years, for Rachel thy younger daughter.
| ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה |
19 And Laban said, Better that I give her to thee, than that I should give her to another man, —Abide with me!
| ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי |
20 So Jacob served for Rachel—seven years, —and they became, in his eyes, as single days, for his love to her.
| ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה |
21 Then said Jacob unto Laban: Come give me my wife, for fulfilled are my days, —that I may go in unto her.
| ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה |
22 So Laban gathered together all the men of the place and made a banquet,
| ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה |
23 And it came to pass in the evening, that he took Leah his daughter and brought her in unto him, —and he went in unto her.
| ויהי בערב--ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה |
24 And Laban gave her Zilpah, his handmaid, unto Leah his daughter. as handmaid.
| ויתן לבן לה את זלפה שפחתו--ללאה בתו שפחה |
25 And it came to pass in the morning, that lo! it was Leah, —and he said unto Laban, What is this thou hast done to me? Was it not, for Rachel, I served with thee? Wherefore then hast thou deceived me?
| ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי--הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני |
26 And Laban said, It must not be done so in our place, —to give the later-born before the firstborn.
| ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו--לתת הצעירה לפני הבכירה |
27 Fulfil the week of this one, —then must we give thee, the other one also, for the service wherewith thou shalt serve with me, yet seven years more.
| מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות |
28 And Jacob did so, and fulfilled the week of this one, —and he gave him Rachel his daughter—to him to wife.
| ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה |
29 And Laban gave to Rachel his daughter Bilhah his handmaid, —to be hers as a handmaid.
| ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו--לה לשפחה |
30 So he went in, unto Rachel also, and loved, Rachel also, more than Leah, —and he served with him, yet seven years more.
| ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות |
31 And, when Yahweh saw that Leah was hated, he granted her to bear children, —whereas, Rachel, was barren.
| וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה |
32 So Leah conceived, and bare a son, and called his name Reuben, —for she said, Because, Yahweh hath looked upon my humiliation, For, now, will my husband love me.
| ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי--כי עתה יאהבני אישי |
33 And she conceived again, and bare a son, and said. Because Yahweh heard that, I, was hated, he gave me, this one also. So she called his name Simeon.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון |
34 And she conceived again and bare a son, and said, Now—this time, will my husband be bound unto me, For I have borne him three sons, —For this cause, called she his name Levi.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי |
35 And she conceived again and bare a son, and said This time, will I praise Yahweh, For which cause, she called his name Judah. And she left off bearing.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה--על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת |
