Genesis 18
1 And Yahweh appeared unto him among the oaks of Mamre, —as, he, was sitting at the opening of the tent in the heat of the day.
| וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום׃ |
2 And he lifted up his eyes and looked, and lo! three men, standing over against him, —so he looked and ran to meet them from the opening of the tent, and bowed himself to the earth;
| וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׃ |
3 and said, —O My Lord! if, I pray thee, I have found favour in thine eyes, do not I pray thee pass on from thy servant.
| ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך׃ |
4 Let there be fetched, I pray thee a little water, and bathe ye your feet, —and rest yourselves under the tree.
| יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ׃ |
5 And let me fetch a morsel of bread, and stay ye your heart, Afterwards, ye may pass on, For on this account, have ye passed by, over against your servant. And they said, Thus, shalt thou do as thou hast spoken.
| ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת׃ |
6 So Abraham hastened towards the tent unto Sarah, —and said, Hasten thou three measures of fine meal, knead it, and make hearth-cakes.
| וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות׃ |
7 And unto the herd, ran Abraham, —and took a calf tender and good and gave unto the young man, and he hastened to make it ready.
| ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו׃ |
8 And he took butter and milk and the calf that he had made ready, and set before them, —while, he, was standing near them under the tree, they did eat.
| ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו׃ |
9 And they said unto him, As to Sarah thy wife… And he said Lo! [she is] in the tent.
| ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל׃ |
10 And he said, I will, surely return, unto thee at the quickening season, —and lo! a son for Sarah thy wife. Now Sarah, was hearkening at the opening of the tent, it, being behind him.
| ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו׃ |
11 But Abraham and Sarah, were old, far gone in days, —it had ceased to be with Sarah after the manner of women.
| ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים׃ |
12 So then Sarah laughed within herself, saying: After I am past age, hath there come to me pleasure, my lord, also being old?
| ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן׃ |
13 And Yahweh said unto Abraham, —Wherefore now did Sarah laugh saying. Can it really and truly be that I should bear, seeing that I have become old?
| ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃ |
14 Is anything, too wonderful for Yahweh? At the appointed time, I will return unto thee, at the quickening season and Sarah, shall have a son.
| היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃ |
15 And Sarah denied, saying, I laughed not, For she was afraid. And he said—Nay! but thou didst laugh!
| ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת׃ |
16 And the men rose up from thence, and looked out over the face of Sodom, —Abraham also going with them to set them on their way.
| ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם׃ |
17 Now, Yahweh, had said, —Am I going to hide from Abraham what I do,
| ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃ |
18 when, Abraham, shall surely become, a great and mighty nation, —and all the nations of the earth, shall be blessed in him?
| ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ׃ |
19 For I have become his intimate friend, To the end that he may command his sons and his house after him, so shall they keep the way of Yahweh, by doing righteousness and justice. To the end that Yahweh may bring in for Abraham, what he hath spoken concerning him.
| כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו׃ |
20 So Yahweh said, The outcry of Sodom and Gomorrah, because it hath become great, —And their sin, because it hath become exceeding grievous,
| ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃ |
21 Let me go down, pray, and let me behold, whether according to their outcry which hath come in unto me, they have done altogether, And if not. I must know!
| ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה׃ |
22 And the men turned from thence, and went their way, towards Sodom, —but, Yahweh was yet standing before Abraham.
| ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה׃ |
23 So then Abraham drew near and said, Wilt thou really sweep away, the righteous with the lawless?
| ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע׃ |
24 Peradventure there are fifty righteous, in the midst of the city, Wilt thou really sweep away, and not spare the place, for the sake of the fifty righteous which are therein?
| אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה׃ |
25 Far be it from thee! to do after this manner. to put to death the righteous with the lawless! Then should righteous and lawless be alike, Far be it from thee! Shall, the Judge of all the earth not do justice?
| חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט׃ |
26 And Yahweh said, If I find in Sodom fifty righteous in the midst of the city, then will I spare all the place for their sake.
| ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם׃ |
27 And Abraham responded and said, —Behold I pray thee I have ventured to speak unto My Lord, though I am dust and ashes:
| ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר׃ |
28 Peradventure there may lack, of the fifty righteous, five, Wilt thou destroy for five all the city? And he said, I will not destroy, if I find there forty and five.
| אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה׃ |
29 And he added, yet once more, to speak unto him, and said, Peradventure there may be found there—forty. And he said—I will not do it, for the sake of the forty.
| ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים׃ |
30 And he said Let it not, I pray thee, be vexing to My Lord, but let me speak, Peradventure there may be found there—thirty And he said, I will not to it, if I find there—thirty.
| ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים׃ |
31 And he said Behold, I pray thee, I have ventured to speak unto My Lord, Peradventure there may be found there—twenty. And he said I will not destroy it, for the sake of the twenty.
| ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים׃ |
32 And he said, Let it not, I pray thee, be vexing to My Lord, but let me speak only this once, Peradventure there may be found there—ten. And he said, I will not destroy [it], for the sake of the ten!
| ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה׃ |
33 And Yahweh went his way, when he had made an end. of speaking unto Abraham, —Abraham, also returned to his place.
| וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו׃ |
