Exodus 31

1 Then spake Yahweh unto Moses, saying:

וידבר יהוה אל משה לאמר׃

2 See, I have called by name, Bezaleel, son of Uri, son of Hur of the tribe of Judah;

ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה׃

3 and have filled him with the Spirit of God, in wisdom and in understanding, and in knowledge and in all manner of workmanship;

ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה׃

4 to devise skilful designs, to work in gold and in silver, and in bronze;

לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת׃

5 and in the cutting of stones for setting, and in the carving of wood, —to work in all manner of workmanship,

ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה׃

6 I myself, therefore, lo! I have given with him Oholiab, son of Ahisamach of the tribe of Dan, and in the heart of every one that is wise-hearted, have I put wisdom, —so shall they make all that I have commanded thee—

ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך׃

7 the tent of meeting, and the ark of the testimony; and the propitiatory which is thereupon, and all the utensils of the tent;

את אהל מועד ואת הארן לעדת ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל׃

8 and the table, and its utensils, and the pure lampstand, and all its utensils, —and the incense altar;

ואת השלחן ואת כליו ואת המנרה הטהרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת׃

9 and the altar for the ascending-sacrifice, and all its utensils, and the laver, and its stand;

ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו׃

10 and the cloths of variegated stuff, and the holy garments, for Aaron the priest, and the garments of his sons, for ministering as priests;

ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃

11 and the anointing oil and the fragrant incense for the holy place, according to all which I have commanded thee, shall they do.

ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתך יעשו׃

12 Then spake Yahweh unto Moses saying—

ויאמר יהוה אל משה לאמר׃

13 Thou thyself, therefore, speak unto the sons of Israel, saying, Surely, my sabbaths, shall ye keep, for, a sign it is betwixt me and you to your generations, that ye may know that I Yahweh do hallow you.

ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם׃

14 Therefore shall ye keep the sabbath, for holy, it is unto you, he that profaneth it shall be surely put to death; verily whosoever doeth therein any work that soul shall be cut off from the midst of its people:

ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה׃

15 Six days, shall work be done, but on the seventh day, is a holy sabbath-keeping of rest unto Yahweh, —whosoever doeth work on the sabbath day, shall be, surely put to death.

ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת׃

16 Therefore shall the sons of Israel keep the sabbath, —by making it a Day of Rest to your generations, as an age-abiding covenant:

ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם׃

17 between me and the sons of Israel, a sign it is unto times age-abiding, —for in six days, did Yahweh make the heavens and the earth, and on the seventh day, he rested, and was refreshed.

ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש׃

18 Then gave he unto Moses, as he finished speaking with him in Mount Sinai, the two tables of the testimony, —tables of stone, written with the finger of God,

ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבן כתבים באצבע אלהים׃