Exodus 20
1 And God spake all these words saying: —
| וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׃ |
2 I, am Yahweh thy God, —who have brought thee forth out of the land of Egypt, out of the house of servants: —
| אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃ |
3 Thou shalt not have other gods besides me.
| לא יהיה לך אלהים אחרים על פני׃ |
4 Thou shalt not make to thee an image, or any form, that is in the heavens above, —or that is in the earth beneath, —or that is in the waters beneath the earth:
| לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃ |
5 thou shalt not bow thyself down to them nor be led to serve them—For, I, Yahweh, thy God, am a jealous GOD, visiting the iniquity of fathers upon sons, unto three [generations] and, unto four, of them that hate me;
| לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי׃ |
6 but shewing lovingkindness unto thousands [of generations], —of them who love me, and keep my commandments.
| ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי׃ |
7 Thou shalt not utter the name of Yahweh thy God for falsehood, for Yahweh will not let him go unpunished who uttereth his name for falsehood.
| לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא׃ |
8 Remember the sabbath day, to hallow it:
| זכור את יום השבת לקדשו׃ |
9 Six days, shalt thou labour, and do all thy work;
| ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך׃ |
10 but, the seventh day, is a sabbath unto Yahweh thy God, —thou shalt do no work, thou nor thy son nor thy daughter nor thy servant, nor thy handmaid, nor thy beast, nor thy sojourner who is within thy gates,
| ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך׃ |
11 For, in six days, did Yahweh make the heavens and the earth, [and] the sea—and all that in them is, and rested on the seventh day, —for this cause, Yahweh blessed the sabbath day and hallowed it.
| כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו׃ |
12 Honour thy father, and thy mother, —that thy days may be prolonged upon the soil, which Yahweh thy God is about to give unto thee.
| כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ |
13 Thou shalt not commit murder.
| לא תרצח׃ |
14 Thou shalt not commit adultery.
| לא תנאף׃ |
15 Thou shalt not steal.
| לא תגנב׃ |
16 Thou shalt not testify against thy neighbour, with a witness of falsehood.
| לא תענה ברעך עד שקר׃ |
17 Thou shalt not covet, thy neighbour’s house, —thou shalt not covet, thy neighbour’s wife nor his servant nor his handmaid nor his ox, nor his ass, nor anything which belongeth unto thy neighbour.
| לא תחמד בית רעך לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך׃ |
18 And, all the people, were witnessing the voices and the torches, and the sound of the horn, and the mountain smoking, —so then the people were struck with awe and shrank back, and stood afar off.
| וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק׃ |
19 And they said unto Moses, Speak, thou, with us, and we will hear, —but let not God speak with us lest we die.
| ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות׃ |
20 And Moses said unto the people—Do not fear, for to the end he may prove you, hath God come, —and to the end the reverence of him may be upon your faces that ye sin not.
| ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו׃ |
21 So then the people stood afar off, and, Moses, approached unto the thick gloom, where God was.
| ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים׃ |
22 Then said Yahweh unto Moses, Thus, shalt thou say, unto the sons of Israel, —Ye yourselves, have seen that out of the heavens, have I spoken with you.
| ויאמר יהוה אל משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם׃ |
23 Ye shall not make [aught] beside me, —neither gods of silver, nor gods of gold, shall ye make to yourselves.
| לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם׃ |
24 An altar of earth, shalt thou make to me, then shalt thou offer thereupon thine ascending-sacrifices and thy peace-offerings, thy sheep, and thine oxen. In every place where I may mention my name, will I come in unto thee and will bless thee.
| מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך׃ |
25 But if, an altar of stones, thou wilt make to me, thou shalt not build them hewn, —for as soon as thou hast lifted, thy sharp tool, thereupon, thou hast profaned it;
| ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה׃ |
26 neither shalt thou go up, by steps unto mine altar, —lest by any means thy shame be discovered thereupon.
| ולא תעלה במעלת על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו׃ |
