< Ecclesiastes 1 >

1 The words of the Proclaimer, son of David, king in Jerusalem.
דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם
2 Vanity of vanities! saith the Proclaimer, vanity of vanities! all, is vanity.
הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל
3 What profit hath Man, in all his toil wherewith he toileth under the sun?
מה יתרון לאדם בכל עמלו--שיעמל תחת השמש
4 Generation, goeth and, generation, cometh, but, the earth, unto times age-abiding, remaineth.
דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת
5 And the sun, breaketh forth, and the sun, goeth in, —yea, unto his own place, he panteth, from whence he brake forth.
וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו--שואף זורח הוא שם
6 Going unto the south, and circling unto the north, —circling, circling continually, is, the wind, and, over its own circuits, returneth the wind.
הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח
7 All the streams, flow into the sea, yet, the sea, is not full, —unto the place whither the streams flow, thither, do they again flow.
כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים--שם הם שבים ללכת
8 All words, are weak, unable is any man to tell, —not satisfied is the eye by seeing, nor filled is the ear with hearing.
כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע
9 That which hath been, is the same that shall be, and, that which hath been done, is the same that shall be done, —and there is, nothing new, under the sun.
מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש
10 Is there a thing, of which it can be said, See here, it is, new? Already, hath it been, for ages, [it is something] which was before us.
יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו
11 There is, no remembrance, of the thing before, —nor, even of the things after, which shall be, will there be any remembrance, with them who shall come after.
אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון--עם שיהיו לאחרנה
12 I, the Proclaimer, was king over Israel, in Jerusalem.
אני קהלת הייתי מלך על ישראל--בירושלם
13 And I gave my heart to seek and to search out, wisely, concerning all things which are done under the heavens, —the same, is the vexatious employment God hath given to the sons of men, to work toilsomely therein,
ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם--לענות בו
14 I saw all the works which were done under the sun, —and lo! all, was vanity, and a feeding on wind.
ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח
15 That which is crooked, cannot be straight, —and, that which is wanting, cannot be reckoned.
מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות
16 Spake, I, in my heart, saying, As for me, lo! I have become great, and have gathered wisdom, beyond any one who hath been before me over Jerusalem, —and, my heart, hath seen much wisdom and knowledge:
דברתי אני עם לבי לאמר--אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת
17 yea I have given my heart, to know wisdom, and to know madness, and folly, —I know that, even this, is a feeding on wind.
ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללת ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח
18 For, in much wisdom, is much vexation, —and, he that increaseth knowledge, increaseth pain.
כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב

< Ecclesiastes 1 >