Ecclesiastes 10
1 Dead flies, cause to stink [and] ferment, the oil of the perfumer, —More costly than wisdom or honour, is a little folly.
| זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט |
2 The sense of the wise, is on his right hand, —But, the sense of the dullard, on his left:
| לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו |
3 Yea, even by the way, as the foolish man walketh along, his sense faileth him—and he telleth everyone that, foolish, is he!
| וגם בדרך כשהסכל (כשסכל) הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא |
4 If, the spirit of a ruler, riseth up against thee, thy place, do not leave, for gentleness, pacifieth such as have greatly erred.
| אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים |
5 Here was a misfortune I had seen under the sun, —a veritable mistake that was going forth from the presence of one who had power:
| יש רעה ראיתי תחת השמש--כשגגה שיצא מלפני השליט |
6 Folly placed in great dignity, —while, the rich, in a low place, took their seat:
| נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו |
7 I had seen, servants, upon horses, —and, rulers, walking like servants, on the ground.
| ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ |
8 He that diggeth a pit, thereinto, may fall, —and, he that breaketh through a hedge, there may bite him a serpent.
| חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש |
9 He that removeth stones, may be hurt therewith, —and he that cleaveth wood, may be endangered thereby.
| מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם |
10 If, blunt, be the iron, and, himself, hath not sharpened, the edge, then, much force, must he apply, —but, an advantage for giving success, is wisdom.
| אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה |
11 If a serpent will bite, unless he is charmed, then there is nothing better for him that owneth a tongue.
| אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון |
12 The words of a wise man’s mouth, are pleasant, —but, the lips of a dullard, will swallow him up:
| דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו |
13 The beginning of the words of his mouth, is folly, —but, the latter end of his speech, is mischievous madness.
| תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה |
14 Yet, a foolish man, multiplieth words, —[though] no man knoweth that which hath been, and, that which shall be after him, who can tell him?
| והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו |
15 The toil of dullards, shall weary a man, that he knoweth not how to go into the city.
| עמל הכסילים תיגענו--אשר לא ידע ללכת אל עיר |
16 Alas! for thee, O land, when thy king is a boy, —and, thy rulers, in the morning, do eat:
| אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו |
17 How happy art thou, O land, when thy king is a son of nobles, —and, thy rulers, in season, do eat, for strength, and not for debauchery.
| אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי |
18 By two lazy arms, the framework sinketh in, —and, by the hanging down of the hands, the house may leak.
| בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית |
19 Merrily people make bread, and, wine, gladdeneth life, —but, money, answereth all things.
| לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל |
20 Even in thy thought, do not revile, the king, nor, within thy bed-chambers, revile thou the rich, —for, a bird of the heavens, might carry the voice, yea, an owner of wings, might tell the matter.
| גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים (כנפים) יגיד דבר |
