Deuteronomy 23
1 Neither he that hath been mutilated by crushing, nor he that hath had his privy member cut off, shall enter into the convocation of Yahweh.
| לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל יהוה׃ |
2 A bastard shall not enter into the convocation of Yahweh, —even to the tenth generation, shall none of his enter into the convocation of Yahweh.
| לא יבא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא לו בקהל יהוה׃ |
3 Neither an Ammonite nor a Moabite shall enter into the convocation of Yahweh, —even to the tenth generation, shall none that belong to them enter into the convocation of Yahweh, unto times age-abiding:
| לא יבא עמוני ומואבי בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא להם בקהל יהוה עד עולם׃ |
4 because they met you not with bread and water, in the way, when ye came forth out of Egypt, —but hired against thee Balaam son of Beor from Pethor of Mesopotamia, to curse thee.
| על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך׃ |
5 Nevertheless, Yahweh thy God consented not to hearken unto Balaam, but Yahweh thy God turned, for thee, the curse into a blessing, —because Yahweh thy God loved thee.
| ולא אבה יהוה אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך יהוה אלהיך׃ |
6 Thou shalt not seek their peace nor their welfare, —all thy days, unto times age-abiding.
| לא תדרש שלמם וטבתם כל ימיך לעולם׃ |
7 Thou shalt not abhor an Edomite, for thy brother, he is, —thou shalt not abhor an Egyptian, for a sojourner, becamest thou in his land;
| לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו׃ |
8 the sons who are born to them, of the third generation, may enter unto them in the convocation of Yahweh.
| בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל יהוה׃ |
9 When thou goest forth into camp against thine enemies, then shalt thou beware of everything foul.
| כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע׃ |
10 When there is in thy midst a man who is not clean through a mischance of the night, then shall he go forth unto the outside of the camp, he shall not come into the midst of the camp;
| כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה׃ |
11 but it shall be, when the evening cometh on, he shall bathe himself in water, —and at the going in of the sun, he shall come into the midst of the camp.
| והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה׃ |
12 And a place aside, shalt thou have, without the camp, —whither thou canst go forth abroad;
| ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ׃ |
13 and a blade, shalt thou have upon thy staff, —so shall it be, that when thou wouldest sit down outside, thou shalt dig therewith, and shalt turn back and cover that which hath passed from thee:
| ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך׃ |
14 for, Yahweh thy God, walketh to and fro in the midst of thy camp, to rescue thee, and to deliver up thine enemies before thee, so shall thy camps be holy, —and he shall see in thee no shameful thing, that he should turn away from following thee.
| כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך׃ |
15 Thou shalt not deliver up a slave unto his lord, —one who maketh his escape unto thee, from his lord:
| לא תסגיר עבד אל אדניו אשר ינצל אליך מעם אדניו׃ |
16 with thee, shall he remain in thy midst, in the place which he shall choose in any of thy gates where it seemeth good to him, —thou shalt not oppress him.
| עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו׃ |
17 There shall be no female devotee of the daughters of Israel, —neither shall there be, a male devotee, of the sons of Israel.
| לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל׃ |
18 Thou shalt not bring the wages of an unchaste woman, or the hire of a dog, into the house of Yahweh thy God for any vow, —for, an abomination unto Yahweh thy God, are they both.
| לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה אלהיך לכל נדר כי תועבת יהוה אלהיך גם שניהם׃ |
19 Thou shalt not lend on interest to thy brother, interest of silver, interest of food, —interest of any thing that can be lent on interest:
| לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך׃ |
20 to a foreigner, thou mayest lend on interest, but to thy brother, shalt thou not lend on interest, —that Yahweh thy God may bless thee, in everything where-unto thou puttest thy hand, upon the land which thou art entering to possess.
| לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך יהוה אלהיך בכל משלח ידך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה׃ |
21 When thou shalt vow a vow unto Yahweh thy God, thou shalt not delay to make it good, —for Yahweh thy God would, require, it of thee, and it should be in thee sin.
| כי תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא׃ |
22 But, if thou refrain from vowing, it shall not be in thee sin.
| וכי תחדל לנדר לא יהיה בך חטא׃ |
23 That which goeth forth out of thy lips, thou must observe and do, —according as thou didst vow unto Yahweh thy God the free-will, offering of which thou didst speak with thy mouth.
| מוצא שפתיך תשמר ועשית כאשר נדרת ליהוה אלהיך נדבה אשר דברת בפיך׃ |
24 When thou enterest into the vineyard of thy neighbour, then mayest thou eat grapes at thy pleasure to thy fill, -but into thy vessel, shalt thou put none.
| כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן׃ |
25 When thou enterest the standing corn of thy neighbour, thou mayest pluck off ears with thy hand, —but a sickle, shalt thou not wield against the standing corn of thy neighbour.
| כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך׃ |
