Deuteronomy 14
1 Sons, are ye unto Yahweh your God, —ye shall not cut yourselves, neither shall ye put baldness between your eyes for the dead.
| בנים אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת׃ |
2 For, a holy people, thou art unto Yahweh thy God, —and, of thee, did Yahweh make choice, that thou shouldest become his people as a treasure, above all the peoples that are on the face of the ground.
| כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה׃ |
3 Thou shalt not eat any abominable thing.
| לא תאכל כל תועבה׃ |
4 These, are the beasts which ye may eat, —the ox, the young of sheep, and the young of goats;
| זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים׃ |
5 the hart and the gazelle and the roebuck, —and the wild goat and the mountain goat, and the wild ox, and the mountain sheep.
| איל וצבי ויחמור ואקו ודישן ותאו וזמר׃ |
6 And every beast that parteth the hoof and cleaveth the cleft into two claws, chewing the cud, among beasts, the same, shall ye eat.
| וכל בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃ |
7 Nevertheless these, shall ye not eat, of them that chew the cud, and of them that divide the cloven hoof, —the camel and the hare and the rabbit for, though they do chew the cud, yet the hoof, do they not part, unclean, they are unto you.
| אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם׃ |
8 And, the swine, because though he doth divide the hoof, yet he cheweth not the cud, unclean, he is unto you, —of their flesh, shall ye not eat, and their carcases, shall ye not touch.
| ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו׃ |
9 These, may ye eat of all that that are in the waters, —whatsoever hath fins and scales, ye may eat;
| את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו׃ |
10 and, whatsoever hath not, fins and scales, ye may not eat, —unclean, it is unto you.
| וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא הוא לכם׃ |
11 Of every clean bird, ye may eat;
| כל צפור טהרה תאכלו׃ |
12 saving these, of which ye may not eat, —the eagle and the ossifrage and the osprey;
| וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה׃ |
13 and the vulture and the kite, and the falcon after its kind;
| והראה ואת האיה והדיה למינה׃ |
14 and every raven after its kind;
| ואת כל ערב למינו׃ |
15 and the female ostrich, and the male ostrich and the sea-gull, —and the hawk, after its kind;
| ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃ |
16 and the pelican and the bittern, and the swan;
| את הכוס ואת הינשוף והתנשמת׃ |
17 and the vomiting pelican and the little vulture and the gannet;
| והקאת ואת הרחמה ואת השלך׃ |
18 and the stork, and the parrot, after its kind, —and the mountain-cock, and the bat.
| והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף׃ |
19 And, as for every creeping thing that flieth, unclean, it is unto you, —they, shall not be eaten.
| וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו׃ |
20 All clean fowls, ye may eat.
| כל עוף טהור תאכלו׃ |
21 Ye shall not eat any thing that dieth of itself: to the sojourner who is within thy gates, mayest thou give it and he may eat it or thou mayest sell it to a foreigner, for a holy people, art thou unto Yahweh thy God. Thou shalt not boil a kid, in the milk of its dam.
| לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃ |
22 Thou shalt surely tithe, all the increase of thy seed, —which the field bringeth forth year by year.
| עשר תעשר את כל תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה׃ |
23 And thou shalt eat before Yahweh thy God—in the place which he shall choose to make a habitation for his name there, —the tithe of thy corn thy new wine and thine oil, and the firstlings of thy herd and of thy flock, —that thou mayest learn to revere Yahweh thy God all the days.
| ואכלת לפני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את יהוה אלהיך כל הימים׃ |
24 But, when the way becometh too long for thee because thou canst not carry it, because the place is too far for thee which Yahweh thy God shall choose to put his name there, —because Yahweh thy God blesseth thee,
| וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם כי יברכך יהוה אלהיך׃ |
25 then shalt thou turn it into silver, —and shalt bind up the silver in thy hand, and shalt journey unto the place, which Yahweh thy God shall choose;
| ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו׃ |
26 and shalt turn the silver into whatsoever thy soul desireth—of the herd or of the flock, or of wine or of strong drink, or of whatsoever thy soul shall ask thee for, —and shalt eat it there, before Yahweh thy God, and shalt rejoice, thou and thy household,
| ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני יהוה אלהיך ושמחת אתה וביתך׃ |
27 and, the Levite who is within thy gates, thou shalt not forsake him, —for he hath neither portion nor inheritance with thee.
| והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך׃ |
28 At the end of three years, shalt thou bring forth all the tithe of thine increase in that year, —and shalt lay it up within thy gates;
| מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההוא והנחת בשעריך׃ |
29 and the Levite shall come in—because he hath neither portion nor inheritance with thee—and the sojourner and the fatherless and the widow who are within thy gates, and they shall eat and be satisfied, —that Yahweh thy God may bless thee, in all the work of thy hand which thou shalt do.
| ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה׃ |
