Acts 14
1 And it came to pass in Iconium that they together entered into the synagogue of the Jews, and so spake that there believed, both of Jews and Greeks, a great throng.
| ויהי באיקניון ויבאו יחדו אל בית כנסת היהודים וידברו שם עד כי האמין המון רב מן היהודים ומן היונים׃ |
2 But, the unpersuaded Jews, roused up and provoked the souls of them of the nations against the brethren.
| אך היהודים אשר לא האמינו עוררו והכעיסו את נפשות הגוים על האחים׃ |
3 A good while, therefore, tarried they, using boldness of speech [in dependence] upon the Lord, who was bearing witness unto his word of favour, granting signs and wonders to be coming to pass through their hands.
| וישבו שם ימים רבים וילמדו בבטחונם ביהוה העמיד על דבר חסדו בעשותו על ידם אתות ומופתים׃ |
4 And the throng of the city was divided; and some indeed were with the Jews, while some were with the apostles.
| ויחלק המון העיר לחצי אלה נטו אחרי היהודים ואלה אחרי השליחים׃ |
5 But, when there took place an assault both of them of the nations and of the Jews, with their rulers, to maltreat and to stone them,
| ויהי רגשת הגוים והיהודים עם ראשיהם להתעלל בהם ולסקלם׃ |
6 They became aware of it, and fled unto the cities of Lycaonia, Lystra and Derbe, and the surrounding country;
| ויודע להם ויברחו לערי לוקוניא אל לוסטרא ודרבי וסביבותן׃ |
7 And, there, were they announcing the glad tidings.
| ויבשרו שם הבשורה׃ |
8 And, a certain man in Lystra, impotent in his feet, was sitting, —lame from his mother’s womb, who never had walked.
| ואיש נכה רגלים היה בלוסטרא והוא ישב פסח מבטן אמו ולא הלך מימיו׃ |
9 This man, hearkened unto Paul, as he was speaking, —who, looking steadfastly at him, and seeing he had faith to be made well,
| וישמע את פולוס מדבר והוא הסתכל בו וירא כי אמונה בו להושע׃ |
10 Said, with a loud voice—Stand up on thy feet, erect! And he sprang up, and began to walk about.
| ויאמר בקול גדול עמד הכן על רגליך וידלג ויתהלך׃ |
11 And, the multitudes, seeing what Paul had done, lifted up their voice, in the speech of Lycaonia—The gods, made like unto men, have come down unto us!
| והמון העם כראותם את אשר עשה פולוס נשאו את קולם ויאמרו בלשון לוקונית ירדו אלינו האלהים בדמות אנשים׃ |
12 And they went on to call Barnabas, Jupiter, and Paul, Mercury, seeing that, he, was the leader of discourse.
| ויקראו לבר נבא בל ולפולוס קראו הרמיס באשר הוא ראש המדברים׃ |
13 Also, the priest of the Jupiter that was before the city, bringing bulls and garlands unto the gates, with the multitudes, would have offered sacrifice.
| וכהן בית בל אשר מחוץ לעירם הביא השערה שורים ועטרות ויחפץ לזבח הוא והמון העם׃ |
14 But the apostles Barnabas and Paul, hearing of it, rending asunder their own mantles, sprang forward amidst the multitude, crying aloud,
| ויהי כשמע זאת השליחים פולוס ובר נבא ויקרעו את בגדיהם וירוצו אל תוך העם׃ |
15 and saying—Men! Why, these things, are ye doing? We also, of like nature with you, are men, bringing you the good news, that from these vain things, ye should be turning unto a living God: —Who made heaven and the earth and the sea and all things therein;
| ויצעקו לאמר אנשים למה תעשו כזאת גם אנחנו בני אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען שוב תשובו מן הבליכם אלה אל אלהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃ |
16 Who in the bygone generations suffered all the nations to be going on in their own ways, —
| ואשר בדרות קדם הניח לכל הגוים ללכת בדרכיהם׃ |
17 Although, not without witness, he left himself, doing good, from heaven, upon you, giving rain and fruitful seasons, filling, with food and gladness, your hearts.
| וגם לא חדל להעיד על עצמו וייטב לנו בתתו מטר מן השמים ועתות שבע וימלא לבותינו מזון וששון׃ |
18 Even these things, saying, scarcely restrained they the multitudes from offering sacrifice unto them.
| ואף בדברים האלה כמעט לא עצרו כח לכלוא את העם מזבח להם׃ |
19 But there came thither, from Antioch and Iconium, Jews, and, persuading the multitudes, and stoning Paul, they dragged him outside the city, supposing him to be dead.
| ויבאו שמה יהודים מן אנטיוכיא ומן איקניון ויסיתו את העם וירגמו את פולוס באבנים ויסחבהו חוצה לעיר בחשבם כי מת׃ |
20 Howbeit, the disciples surrounding him, he rose up, and entered into the city. And, on the morrow, he went forth, with Barnabas, unto Derbe.
| ויסבו אתו התלמידים ויקם ויבא העירה וממחרת יצא אל דרבי הוא ובר נבא׃ |
21 Delivering the good news unto that city also, and making a good number of disciples, they returned unto Lystra, and unto Iconium, and unto Antioch, —
| ויבשרו את הבשורה בעיר ההיא ואחרי העמידם תלמידים הרבה שבו אל לוסטרא ואיקניון ואנטיוכיא׃ |
22 confirming the souls of the disciples, beseeching them to abide in the faith, and [declaring] that, through many tribulations, must we enter into the kingdom of God.
| ויחזקו את נפשות התלמידים ויזהירו אתם לעמד באמונה וכי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלהים׃ |
23 Moreover, appointing unto them by vote, in each assembly, elders, praying with fastings, they commended them unto the Lord on whom they had believed.
| ויבחרו להם זקנים בכל קהלה וקהלה ויתפללו ויצומו ויפקידום ביד האדון אשר האמינו בו׃ |
24 And, passing through Pisidia, they came into Pamphylia;
| ויעברו בפיסדיא ויבאו אל פמפוליא׃ |
25 and, speaking in Perga the word, they came down unto Attalia;
| וישמיעו את דבר יהוה בפרגי וירדו אל אטליא׃ |
26 and, from thence, they set sail for Antioch, whence they had been given up unto the favour of God for the work which they had fulfilled.
| ומשם באו באניה אל אנטיוכיא אשר נמסרו שם לחסד אלהים על המלאכה אשר מלאו אתה׃ |
27 And, when they had arrived and gathered together the assembly, they began recounting how many things God had done with them, and that he had opened, unto the nations, a door of faith.
| ובבאם שמה הקהילו את העדה ויגידו את כל אשר עשה אתם האלהים ואת אשר פתח לגוים פתח האמונה׃ |
28 And they spent no little time with the disciples.
| וישבו שם עם התלמידים ימים לא מעטים׃ |
