2 Chronicles 10
1 And Rehoboam went to Shechem, —for, to Shechem, had all Israel come, to make him king.
| וילך רחבעם שכמה כי שכם באו כל ישראל להמליך אתו |
2 And it came to pass, when Jeroboam son of Nebat, who was in Egypt-whither he had fled from the face of Solomon the king—heard of it, then returned Jeroboam out of Egypt.
| ויהי כשמע ירבעם בן נבט והוא במצרים אשר ברח מפני שלמה המלך--וישב ירבעם ממצרים |
3 And they sent, and called him, so Jeroboam and all Israel came, —and spake unto Rehoboam, saying:
| וישלחו ויקראו לו ויבא ירבעם וכל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר |
4 Thy father, made our yoke oppressive, —now, therefore, lighten thou somewhat the oppressive servitude of thy father and his heavy yoke which he put upon us, and we will serve thee.
| אביך הקשה את עלנו ועתה הקל מעבודת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר נתן עלינו--ונעבדך |
5 And he said unto them, Yet three days, and then return unto me, —and the people departed.
| ויאמר אלהם עוד שלשת ימים--ושובו אלי וילך העם |
6 Then King Rehoboam took counsel with the old men who had been standing before Solomon his father, while he yet lived, saying, —How do, ye, counsel to return answer unto this people?
| ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עמדים לפני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב לעם הזה דבר |
7 And they spake unto him saying, If thou wilt be kind to this people, and please them, and speak unto them kind words, then will they be thy servants, all the days.
| וידברו אליו לאמר אם תהיה לטוב להעם הזה ורציתם ודברת אלהם דברים טובים--והיו לך עבדים כל הימים |
8 But he declined the counsel of the old men, which they gave him, —and took counsel with the young men who had grown up with him, who were standing before him.
| ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את הילדים אשר גדלו אתו העמדים לפניו |
9 And he said unto them, What do, ye, counsel that we should return as answer, unto this people, —who have spoken unto me saying, Lighten thou somewhat the yoke, which thy father put upon us?
| ויאמר אלהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה אשר דברו אלי לאמר הקל מן העל אשר נתן אביך עלינו |
10 Then spake with him the young men who had grown up with him, saying, Thus, shalt thou speak unto the people who have spoken unto thee saying, Thy father, made our yoke heavy, Thou, therefore, lighten somewhat our yoke, —Thus, shalt thou say unto them, My little finger, is thicker than my father’s loins;
| וידברו אתו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה תאמר לעם אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את עלנו ואתה הקל מעלינו כה תאמר אלהם קטני עבה ממתני אבי |
11 Now, therefore, my father, laid upon you a heavy yoke, but, I, will add to your yoke, —My father, chastised you with whips, but, I, with scorpions,
| ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים |
12 So Jeroboam and all the people came unto Rehoboam, on the third day, —as the king spake, saying, Return unto me on the third day.
| ויבא ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלשי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלשי |
13 And the king answered them harshly, —and King Rehoboam declined the counsel of the old men;
| ויענם המלך קשה ויעזב המלך רחבעם את עצת הזקנים |
14 and spake unto them according to the counsel of the young men, saying, My father, made your yoke heavy, but, I, will add thereunto, —My father, chastised you with whips, But, I, with scorpions.
| וידבר אלהם כעצת הילדים לאמר אכביד את עלכם ואני אסיף עליו אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים |
15 So the king hearkened not unto the people, —for there had come to be a turn from God, to the end Yahweh might establish his word which he had spoken by means of Ahijah the Shilonite, unto Jeroboam, son of Nebat.
| ולא שמע המלך אל העם כי היתה נסבה מעם האלהים--למען הקים יהוה את דברו אשר דבר ביד אחיהו השלוני אל ירבעם בן נבט |
16 And, when, all Israel, [saw] that the king hearkened not unto them, the people answered the king, saying—What portion have, we, in David, or inheritance in the son of Jesse? Every man, to your homes, O Israel! Now, see to thine own house, O David! And all Israel departed to their homes.
| וכל ישראל כי לא שמע המלך להם וישיבו העם את המלך לאמר מה לנו חלק בדויד ולא נחלה בבן ישי איש לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דויד וילך כל ישראל לאהליו |
17 But, as for the sons of Israel who were dwelling in the cities of Judah, Rehoboam reigned over them.
| ובני ישראל הישבים בערי יהודה--וימלך עליהם רחבעם |
18 Then King Rehoboam sent Hadoram, who was over the tribute, and the sons of Israel stoned him with stones, that he died. So, King Rehoboam, hasted to mount his chariot, to flee to Jerusalem.
| וישלח המלך רחבעם את הדרם אשר על המס וירגמו בו בני ישראל אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם |
19 Thus Israel rebelled against the house of David—unto this day.
| ויפשעו ישראל בבית דויד עד היום הזה |
