1 Corinthians 10
1 For I wish not ye should be ignorant, brethren, that, all our fathers, were, under the cloud, and, all, passed through the sea, —
| ולא אכחד מכם אחי אשר אבותינו היו כלם תחת הענן וכלם עברו בתוך הים׃ |
2 And, all, immersed themselves into Moses, in the cloud, and in the sea;
| וכלם נטבלו למשה בענן ובים׃ |
3 And, all, did eat [the same] spiritual food,
| וכלם אכלם מאכל אחד רוחני׃ |
4 And, all, drank, the same spiritual drink, —for they continued to drink of the spiritual rock that followed them, and, the rock, was the Christ: —
| וכלם שתו משקה אחד רוחני כי שתו מן הצור הרוחני ההלך עמהם והצור ההוא היה המשיח׃ |
5 Nevertheless, with the most of them, God, was not well-pleased, for they were strewed along in the desert.
| אבל ברבם לא רצה האלהים ופגריהם נפלו במדבר׃ |
6 But, in these things, they became, ensamples for us, to the end we should not be covetous of evil things, even as, they, also coveted;
| וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה׃ |
7 Neither become ye, idolaters, as some of them, —as it is written—The people sat down to eat and drink, and rose up to be making sport;
| ולא תהיו עבדי אלילים כאשר היו מקצתם כמו שכתוב וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃ |
8 Neither let us commit fornication, as, some of them, committed fornication, and there fell, in one day, three and twenty thousand;
| ולא נהיה זנים כאשר זנו מקצתם ויפלו ביום אחד שלשה ועשרים אלף איש׃ |
9 Neither let us be putting the Lord to the test, as, some of them, put him to the test, and, by the serpents, were perishing;
| ולא ננסה את המשיח כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים׃ |
10 Neither be ye murmuring, even, as some of them, murmured, and perished by the destroyer.
| גם לא תלינו כאשר הלינו מקצתם וימותו ביד המשחית׃ |
11 But, these things, by way of type, were happening unto them, and were written with a view to our admonition, unto whom, the ends of the ages, have reached along. (aiōn g165)
| כל זאת מצאתם להיות למופת ותכתב למוסר לנו אשר הגיעו אלינו קצי העולמים׃ (aiōn g165) |
12 So that, he that thinketh he is standing, let him take heed lest he fall.
| לכן החשב שהוא נצב ירא פן יפול׃ |
13 Trial, hath not taken you, save such as man can bear; faithful, moreover is God, who will not suffer you to be tried above what ye are able, but will make, with the trial, also the way of escape, that ye may be able to hold out.
| עדין לא בא עליכם נסיון אחר בלתי אם נסיון בני אדם כי נאמן הוא האלהים אשר לא יניח לנסות אתכם למעלה מיכלתכם כי אם יתן עם הנסיון גם תוצאתיו כדי שתוכלו שאת׃ |
14 Wherefore, my beloved, flee from idolatry, —
| על כן חביבי נוסו מעבודת אלילים׃ |
15 As, to prudent men, I speak, —judge, ye, what I say: —
| כמו אל נבונים מדבר אנכי ושפטו אתם את אשר אמר׃ |
16 The cup of blessing which we bless, is it not, a sharing together of the blood of the Christ? The loaf which we break, is it not, a sharing together of the body of the Christ?
| כוס הברכה אשר אנחנו מברכים הלא היא התחברות דם המשיח והלחם אשר אנחנו בצעים הלא הוא התחברות גוף המשיח׃ |
17 Because, one loaf, one body, we, the many, are, for we, all, of the one loaf, partake.
| כי לחם אחד הוא לכן גם נוף אחד אנחנו הרבים באשר לכלנו חלק בלחם האחד׃ |
18 Be looking at Israel after the flesh: —are not, they who eat the sacrifices, joint partakers with the altar?
| ראו את ישראל לפי הבשר הלא אכלי הזבחים חברי המזבח המה׃ |
19 What, then, am I saying?—that, an idol-sacrifice, is anything? or that, an idol, is anything?
| ועתה מה אמר היש ממש באליל אם יש ממש בזבחי אלילים׃ |
20 On the contrary—that, the things which the nations sacrifice, unto demons, and not unto God, they sacrifice; and I wish not that ye should become, sharers together with the demons!
| אלא את אשר יזבחו הגוים לשדים הם זבחים ולא לאלהים ואני לא אחפץ היתכם חברים לשדים׃ |
21 Ye cannot be drinking—a cup of the Lord, and a cup of demons; ye cannot be partaking of, a table of the Lord, and a table of demons.
| לא תוכלו לשתות יחד כוס אדנינו וגם כוס השדים ולא תוכלו להתחבר אל שלחן אדנינו וגם אל שלחן השדים׃ |
22 Or are we to provoke the Lord to jealousy? Are we mightier than he?
| הנעז להקניא את אדנינו הכי חזקים אנחנו ממנו׃ |
23 All things are allowable—but, not all things, are profitable, —all things are allowable—but, not all things, upbuild.
| הכל ברשותי אבל אין הכל מועיל הכל ברשותי אבל אין הכל בנה׃ |
24 Let, no one, be seeking, what concerneth himself, but that which concerneth some one else.
| איש איש אל יבקש את תועלת עצמו כי אם את תועלת רעהו׃ |
25 Whatsoever, in the market, is sold, eat, —asking no question, for conscience sake;
| כל הנמכר במקולין אתו תאכלו ואל תחקרו מפני מכשל הלב׃ |
26 For, unto the Lord, belongeth the earth, and the fullness thereof.
| כי ליהוה הארץ ומלואה׃ |
27 If one of them who believe not invite you, and ye are disposed to go, whatsoever is set before you, eat, —asking no question, for conscience sake.
| ואם יקרא אתכם איש מאשר אינם מאמינים ותרצו ללכת אליו אכול תאכלו מכל אשר ישימו לפניכם ואל תחקרו מפני מכשול הלב׃ |
28 But, if anyone should say unto you, —This, is, a holy sacrifice, do not eat, for that man’s sake who disclosed it, and for conscience sake: —
| ואיש כי יאמר אליכם זה הוא זבח אלילים אל תאכלו בעבור המודיע ומפני מכשול הלב כי ליהוה הארץ ולמואה׃ |
29 But, conscience, I mean, not thine own, but the other’s, —for why is my freedom to be judged by another’s conscience?
| והלב אשר אני אמר לא לבך כי אם לב רעך כי למה זה תשפט חרותי על ידי לב האחר׃ |
30 If, I, with gratitude, partake, why am I to be defamed, as to that for which, I, give thanks?
| ואם אכל אני בתודה למה אהיה מגדף על הדבר אשר אני מודה עליו׃ |
31 Whether, therefore, ye eat or drink, or whatsoever ye do, do, all things to the glory of God.
| לכן אם תאכלו או אם תשתו או כל אשר תעשו את הכל עשו לכבוד אלהים׃ |
32 Give no occasion of stumbling—whether to Jews, or to Greeks, or to the assembly of God:
| ואל תתנו מכשול לא ליהודים ולא ליונים ולא לקהלת אלהים׃ |
33 Even as, I also, in all things do please all, not seeking my own profit, but that of the many, that they may be saved.
| כאשר גם אנכי מבקש להיות רצוי לכל בכל ולא אבקש תועלת עצמי כי אם של הרבים למען יושעו׃ |
