Romans 7
1 Or are ye ignorant, brethren (for I speak to men that know the law), how that the law hath dominion over a man for so long time as he liveth?
| אחי, אלה מכם המכירים את התורה יודעים כי לאחר שאדם מת, התורה אינה שולטת בו יותר. |
2 For the woman that hath a husband is bound by law to the husband while he liveth; but if the husband die, she is discharged from the law of the husband.
| למשל: כאשר אישה נישאת לאיש, התורה קושרת אותה אל בעלה כל ימי חייו, אך אם הבעל מת, האישה אינה קשורה אליו יותר |
3 So then if, while the husband liveth, she be joined to another man, she shall be called an adulteress: but if the husband die, she is free from the law, so that she is no adulteress, though she be joined to another man.
| ומותר לה להינשא שנית. אם היא תינשא שנית כל זמן שבעלה חי, היא תיחשב לנואפת. |
4 Wherefore, my brethren, ye also were made dead to the law through the body of Christ; that ye should be joined to another, [even] to him who was raised from the dead, that we might bring forth fruit unto God.
| באופן דומה, אחי, מותו של המשיח על הצלב המית אתכם לגבי טענות התורה, ואתם חופשיים להשתייך לאחר – למשיח שקם לתחייה מן המתים – כדי שנעשה פרי לאלוהים. |
5 For when we were in the flesh, the sinful passions, which were through the law, wrought in our members to bring forth fruit unto death.
| כאשר היינו עדיין משועבדים לטבע הישן והחוטא שלנו, עוררה בנו התורה את תשוקותינו ותאוותינו, ועשינו את אשר ציווה עלינו אלוהים לא לעשות. כך הצמיחו מעשינו הרעים פרי הגורם למוות. |
6 But now we have been discharged from the law, having died to that wherein we were holden; so that we serve in newness of the spirit, and not in oldness of the letter.
| אולם עתה, לאחר שמתנו לגבי כל מה שכבל ושיעבד אותנו, אנו משוחררים מהתורה, כדי שנוכל לשרת את אלוהים בדרך חדשה: בדרך של רוח הקודש, ולא בדרך הישנה לפי הכתוב. |
7 What shall we say then? Is the law sin? God forbid. Howbeit, I had not known sin, except through the law: for I had not known coveting, except the law had said, Thou shalt not covet:
| האם אני מנסה לומר שתורת אלוהים היא חטא? חס וחלילה! התורה עצמה אינה בגדר חטא, אבל היא גילתה לי את חטאי. לדוגמה: לעולם לא הייתי מודה בחטא החמדה והתאווה שבלבי אלמלא אמרה התורה:”לא תחמוד!“ |
8 but sin, finding occasion, wrought in me through the commandment all manner of coveting: for apart from the law sin [is] dead.
| החטא ניצל את הדיבר”לא תחמוד“כדי להזכיר לי שתשוקות אלה אסורות, ובכך הוא למעשה עורר וגירה תשוקות ודחפים אסורים שהיו כלואים בתוכי. רק במקום שבו אין תורה ואין חוקים, אין חטא. |
9 And I was alive apart from the law once: but when the commandment came, sin revived, and I died;
| פעם כלל לא הייתה בי תודעת החטא. אולם כשנפקחו עיני והתחלתי להבין את מצוות ה׳, החל החטא לפעול בי ולפתות אותי להפר את מצוות ה׳, והתורה דנה אותי למוות. |
10 and the commandment, which [was] unto life, this I found [to be] unto death:
| כך הדיבר שניתן כדי ללמדני את דרך החיים, גרם לי מוות. |
11 for sin, finding occasion, through the commandment beguiled me, and through it slew me.
| כי החטא, שניצל לרעה את הדיבר, רימה והמית אותי. |
12 So that the law is holy, and the commandment holy, and righteous, and good.
| אף־על־פי־כן אין ספק שהתורה עצמה היא קדושה, וכן גם הדיברות. |
13 Did then that which is good become death unto me? God forbid. But sin, that it might be shewn to be sin, by working death to me through that which is good; —that through the commandment sin might become exceeding sinful.
| אולם כיצד יכולה התורה להיות קדושה? האם לא התורה הקדושה היא שהמיתה אותי? ודאי שלא! החטא ניצל לרעה את הטוב כדי להביא למותי. מכאן יכולים אתם לראות עד כמה ערמומי ומסוכן הוא החטא, שכן הוא מנצל את התורה הטובה והקדושה של אלוהים למטרותיו הנאלחות. |
14 For we know that the law is spiritual: but I am carnal, sold under sin.
| אם כן, התורה עצמה טובה – הבעיה היא בי, משום שאני מכור לחטא השולט בי. |
15 For that which I do I know not: for not what I would, that do I practise; but what I hate, that I do.
| אינני מבין את התנהגותי: אני באמת רוצה לעשות את הטוב, אך איני יכול. לעומת זאת אני עושה את מה שאיני רוצה לעשות – אני עושה את מה שאני שונא! |
16 But if what I would not, that I do, I consent unto the law that it is good.
| אני יודע היטב שאני עושה את הרע, וייסורי המצפון שלי מוכיחים שאני מסכים למעשה עם התורה שהפרתי. |
17 So now it is no more I that do it, but sin which dwelleth in me.
| ברם איני יכול לעשות דבר, כי לא אני עושה את הרע, אלא החטא שבתוכי; החטא חזק ממני, והוא שגורם לי לעשות את כל המעשים הרעים האלה. |
18 For I know that in me, that is, in my flesh, dwelleth no good thing: for to will is present with me, but to do that which is good [is] not.
| מניסיוני אני יודע שבי, בבשרי, אין שום דבר טוב. לעתים קרובות אני נוכח כי יש לי רצון לעשות את הטוב, אך חסר לי הכוח לעשותו. |
19 For the good which I would I do not: but the evil which I would not, that I practise.
| כלומר, איני עושה את הטוב שאני מתכוון לעשות, ולעומת זאת אני מוצא את עצמי עושה את הרע שאינני רוצה לעשות! |
20 But if what I would not, that I do, it is no more I that do it, but sin which dwelleth in me.
| ואם אני עושה את מה שבעצם אינני רוצה לעשות, הרי ברור שלא אני עושה זאת, כי אם החטא השוכן והשולט בי. |
21 I find then the law, that, to me who would do good, evil is present.
| כתוצאה מכך אני מוצא בי חוקיות משונה: כאשר אני רוצה לעשות את הטוב, הרע משתלט עלי. |
22 For I delight in the law of God after the inward man:
| בלבי אני חפץ לעשות את תורת ה׳, |
23 but I see a different law in my members, warring against the law of my mind, and bringing me into captivity under the law of sin which is in my members.
| אך בגופי אני מרגיש חוק אחר הלוחם בחוק השכל וההיגיון, וכך הוא עושה אותי אסיר ועבד של החטא השוכן עדיין בגופי. |
24 O wretched man that I am! who shall deliver me out of the body of this death?
| מסכן שכמוני, מי יושיע אותי מהשעבוד לגוף הזה שדינו מוות? |
25 I thank God through Jesus Christ our Lord. So then I myself with the mind serve the law of God; but with the flesh the law of sin.
| תודה לאל, האלוהים כבר הושיע אותי על־ידי ישוע המשיח אדוננו! אם כן, הטבע החוטא שלי משועבד לחטא, אולם בשכלי אני עבד לתורת האלוהים. |
